32

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

2 לקוטי

מהם מעלת עצמו בלבד, ולא אמרו להתנא לא תיתני את כל הבבא של <בטלה ענוה ויראת חטא* כי ישנן מעלות אלו בהם! ואם במעלת עצמו מדבר -- עאכו"כ שידבר ויפרסם מעלת חברו:

ב) מאחר שכ"א אמר ,לא תיתני* דבטלה רק לגבי מעלה אחת (ולא קאמר לא תתני כל הבבא דמשמת רבי), מכלל שסברי שהשני' בטלה -- יריח לר"י וענוה לר'"נ --

והלא שנינו בברייתא דרפב"י'י: ,ענוה מביאה לידי יראת חטא*", והיינו שע'י ענוה באים למדה יותר נעלית : יראת חטא, א"כ יקשה לר"נ איך אפשר שהמעלה הפחותה (ענוה) בטלה (משמת רבי) בה בשעה שהמעלה החשובה ממנה (יראת חטא) לא בט" לה *135

ג. לכאורה הי' אפשר לתרץ שר"נ קאי בשיטת ריב"ליי שענוה גדולה מיראת חטא, ובשיטת הירוש' שקלים

שסתם (לפי גירסת התוס' יי ) ש, יראת .

חטא (קודמת ו)מביאה לידי ענוה", ולכן שפיר ס"ל שענוה בטלה ולא יר'יח הפחותה ממנה **י.

ולפ"ז נאמר, שפלוגתת ר"י ור"נ -- ,לא תיתני ענוה" או .לא תיתני

בהעלותך ג

יראת חטא" -- תלוי' במחלוקת הנ*ל : ר'י דקאמר שיראת חטא בטלה ולא ענוה, היינו משום דס"ל שיראת חטא גדולה מענוה; ור"נ דקאמר שבטלה רק ענוה, ס"ל להיפך שענוה נעלית יותר מיראת חטא.

אבל קשה לומר כן:

א) אף שלא ראינו אינו ראי -- בכ"יז הרי לא אשתמטתי' בשום מקום לומר שר"י ורנ פליגי בפלוגתא ש" כבר נחלקו בה קודמיהם -- רפב'י וריב'"ל.

ב) מצינו שר"נ הי' מחסידי בבל גי ור"י הי' סינייי, שהוא סדר הלימוד דבני מערבא'י -- ולפי הנ"ל הלה

יראת חטא. וכן 'הובא ברי"ף ע"ז שם מירוד שלמי,. וראה רי"ף שם בגירסת גמ' שלנו א"ר פנחס בן יאיר כו' יראת חטא מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי כו" ופליגי דריב"ל ראמר ענוה גדולה מכולן.

1 פרש"י מגילה כח, ב. וראה פרש*י שם ד"ה הי צנא מלא סיפרי (שאמר ר"נ) : .איגו אלא כסל שמילאו ספרים ואין מבין מה בתוכה . . טעמי משנה כו'", שמזה שביטל ענין צנא מלא סיפרי כו" משמע שלימודו (של ר"נ) הי' באופן ,להבין טעמי משנה כו' ולתרצה כו' * (ראה לקו"ש חי"ב עִי 122 ואילך ובהערות שם שהו"ע החויפות ועוקר הרים) -- שהוא אופן הלימוד דתל" מוד בבלי, ראה בהערה 23 ובהנסמן שם:

הערות

  1. 1. לדעת התוס'. וראה סדה"ד סדר תנאים ואד מוראים ערך רב נחמן).
  2. 8. ע"ז כ, ב. ובכמה נוסחאות היא גם במס' סוטה במשגה או ברייתא (וראה מהרש"א ותויו"ט סוף מס' סוטה).
  3. 18. ראה עץ יוסף בעין יעקב סוף מס' סוטה,
  4. 9. ע"ז שם:
  5. 0. ע"ז שם, דיה ענוה. בירושלמי שלד פנינו (שקלים פ*"ג ה"ו) ענוה מביאה לידי
  6. 2. סוף מס' ברכות והוריות.
  7. 3. כמובן מזה דשלחו (מא"י) סיני עדיף (ברכות והוריות שם). ובירושלמי (סוף הוד ריות) דסודרן קודם לפילפלן (ראה פני משה ומראה הפגים שם. וראה פרש"י בסוף הור" יות ד"יה סיני עדיף ,משנה וברייתות טדורין לו כו' *), וכנראה גם מזה שבבבלי (הוריות שם) נשארה האיבעיי (חריף ומקשה או מתון ומסיק) בתיקו ולא קבלו מה דשלחו. (מא"י) סיני עדיף (ראה הערה בסה"מ תש"ח ע' 3). משא"כ בנוגע להירושלמי הרי שלחו

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 74 לקו"ש חי"ג ע' 32

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.