16

שיחה א

6 לקוטי

א כמדובר- כמה פעמים, הכלל ש,התורה היא נצחית"' בתקפו הוא בנוגע לכל התורה כולה. גם הענינים שבתורה אשר בגשמיות אינם בזמננו -- נמצאים הם גם עכשיו ברוחניותם [והרי הרוחניות היא מקור ושרש ה"

גשמיות]. וכן בענין הנאמר בפרשתנו -- מנין בני גרשון ובני מררי, והת-

חלתו הנאמרת בסוף פרשה הקודמת -- מנין בני קהת (המסתיים בפרשתנוי) -- שאף שבגשמיות אינו ענין נצחי, שהי' הציווי למגותם והמנין עצמו רק פעם אחת בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים! -- הענין ברוחניותו הוא נצחי -- בכל דור ודור.

ב. ויובן זה בהקדים למה הוצרכו ישראל להשאר במדבר ארבעים שנה: הן אמת שע"י חטא המרגלים נגזר עליהם שלא יכנסו לארץ ארבעים שנה -- יום לשנה יום לשנהי, הרי ה" גזירה היתה רק בנוגע לכניסתם לארץ ישראל [חטאו בזה שלא רצו לעלות לא"י, ולכן נענשו שלא יכנסו אלי', מדה כנגד מדה], אבל הרי היו יכולים להיות מ' שנה אלו במקום ישוב (שלא בא"י), ולא במדבר ובפרט -- ,במד-

1) תניא רפייז. 60 ד, לד ואילך. 3 ר"פ במדבר. 4) שלח יד, לד.

בר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים":1

והענין הוא, כמבואר בלקו"ת ריש פרשתנו*, ש,טעם נסיעתם במדבר עם המשכן וכליו הי' כדי להכניע כח' יגיקת החיצונים, ששרש יניקתם הוא במדבר דוקא", ויתירה מזו: ע*י שהכניעו את החיצונים והחשך המסתיר ,היו ממשיכים גילוי אלקות" '. ובכדי לפעול זה הוצרכו להיות בהמדבר מ' שנה*.

בפשטות : ע"י מסעות בנ'"י במדבר, הי' הענן הורג את הנחשים והעקרביםי, וגם הפכו את המדבר למקום ישוב. מדבר נבדל ממקום ישוב בעיקר בשני ענינים: א) ,לא ישב אדם שם" יי -- וכשהיו בו ששים רבוא בנ"י, ישב אדם שם'י; ב) ,ארץ לא זרועה" :י

6 עקב ח, ט,

6 וראה גם זהר (ח"ב קפד, רע"א): ואפיק לון קב"ה למיהך במדברא תקיפא .. . בגין לתברא תוקפי" כו

ד) לקו"ת שם כב, סע"ב.

8) ומה שאלולי חטא: המרגלים לא היו צריכים להיות במדבר מ' שנה -- יש לומר, לפי שאז הי" הבירור באופן אחר (וע"ד המבואר בתו"א (ה, סע"ד) בנוגע לחטא עה"ד). 9 ספרי בהעלותך יו'"ד, לד, פרש"י שם.

0) ירמי' ב, 4

1 ראה שבת (ו, ב) : שבזמן שישראל שרויין במדבר הי" נחשב לרשות הרבים.

2) ירמי' שם, ב.