13

שמירת המשכן, שמפורש בקרא הנ"ל שאהרן ובניו הם הממונים והאחראים ע"ז, והלוים הם בבחי' ,וילוו עליך וישרתוך" :*.

ד והנה כיון שבפרשתנו בא הכתוב לבאר כללות עבודתם של הלוים, מובן שצ"ל מבוארים ב' סוגי עבודתם הנ"ל -- וזהו שפי' רש"י עה"פ :

,הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו. ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה וגו'* -- הרי מוכח מתוכו שכתוב זה מיירי בעבודה שהיא שירות וסיוע לבהן, לכן מפרש רש"י שזוהי ,שמירת המקדש שלא יקרב זר", כי רק חלק זה דעבודת הלוים (בעיקרו) שייך להכהנים, כנ"ל. ומהאי טעמא מביא רש"י כאן את הכתוב ,ואתה ובניך ובית אביך תשאו את עון המקדש", אשר בו מפורש ששמירת המקדש היא חובת הכהנים בסיוע הלוים.

ובמילא מובן שמ"ש ,ואת משמרת כל העדה" יש לפרש בפשטות: השמירה השייכת ונוגעת ל,כל העדה", שלא יכנס ממנה זר להמשכן.

וכיון שחוזר הכתוב ואומר עוה"פ

במדברב

ושמרו ,את כל כלי אוה"מ וגו'*, מוכחא מילתא שכוונתו עכשיו לסוג אחר (השני) בעבודת הלוים. וגם מלשון הכתוב ,כל כלי אוה"מ" -- משמע שזוהי עבודה המכוונת לכלי המשכן (ומבלי שום רמז שהוא בתור סיוע ושירות לכהנים). ובפשטות הכוונה בזה למשא הכלים ולשיר (כי לא מצינו ללוים שום עבודה בכלי אוה"מ חוץ ממשאם ושירם).

אבל עפ"ז מ"ש אח"כ ,ואת משמרת בנ"י" אין לו פירוש : מה ענינם של בנ"י לעבודת הלוים הלזו המוטלת רק על הלוים1

ומבאר רש"י שהפירוש הוא: ,שכולן היו זקוקין לצרכי המקדש אלא שהלוים באים תחתיהם" -- כלומר ש" ,צרכי המקדש", הייגו העבודה החיו" בית שבה מיירי פסוק זה השני, ה"ה באמת עבודה המוטלת על כל ישראל -- וזהו הפירוש של ,משמרת בג"י* -- והלוים בשליחותם הם עושים.

ומכיון שזהו לכאורה חידוש, לכן מביא רש"י ראי' לזה ממ"ש לקמן ,כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם", היינו שהמעשר שבנ"י נותנים להלוים הוא ,שכר" עבודתם שהם עוב" דים תמורת (בשליחות) בג"י.

ה. עפ"ז הרי א"א לפרש ,משמרת" שבפסוק זה מלשון ,שמירה", שהרי אין כאן המדובר בשמירת המשכן, כ"א בעבודה חיובית ל,צרכי המקדש" -- ולכן מוכרח לומר שפירושה מלי ,מינוי"; ,ושמרו" הלוים (למלאות) ,את משמרת", את המינוי המוטל על .בני ישראל".