8

8 לקוטי

שגם כל עניני הרשות שעושה בכל זמן יהיו חדורים עבודת ה>

אמנם יש טוענים שקשה הדבר מאד : בשלמא בשבת ויו"ט, וכן בזמני התורה והתפלה בימות החול (שהם בדוגמת שבת ויו"ט), שפנויים אז מענינים גשמיים, אפ"ל תוכו רצוף אהד בה ועוסק בעבודת ה', אבל כשעסוקים בענינים גשמיים. איך אפשר לקיים זאת **.

ע'ז בא הרמז בפרש"י: למה הי המחנה רחוק מהמשכן רק אלפים אמה -- כדי ,שיוכלו לבוא בשבת". מטעם זה הי כן תמיד, אף ששייך זה רק לשבת (ויו"ט) -- שמזה הרמז, שהמצב כמו שהוא בשבת (ויו"ט) -- נמשך (משפיע) גם בשאר ימות השנה; והכוונה בזה, שמדרגת הקדושה שאדם עומד בה בשבת ויו"ט נמשכת ונות-

7 ראה לקו"ש ח"ג ע' 790 ואילך. ובכיימ.

בודב\ א

נת כח בעניני ימות החול של כל השנה, שגם אז יהי' חדור עבודת ה'.

ובא הרמז בפרש"י בקשר לשעור הסמיכות והקירוב של מחנה ישראל להמשכן, כי המשכן שהוא מקום מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות ובו שורה השבינה, ה"ה רומז לעבודת ה'. והרי ע'י כל מצוה** ודבר טוב וקדושה מתקרב ומתאחד האדם עם ה' -- ומרמז רש"י שאופן הקירוב וכו' שישנו להאדם (מחנה ישראל) להקב"ה (המשכן) ביום השבת, אותו הקירוב נמשך גם בימות החול, שתמיד יהחיי קרב קרב אל הוי'".

8 דהרי מצוה היא מלי צוותא וחיבור (לקו"ת בחקותי מה, 2). ולפני כל מצוה מברכים ,אשר קדשנו כו" (ראה תניא פמיו (סה, ב)).