5

ג אמנם עדיין אין תיבת ;מנגד* בפסוק דילן מובנת כל צרכה: גם אם נאמר שפירושה ,מרחוק", מיותרת היא, דהרי גם זה פשוט שמחנה ישראל היתה רחוק מן המשכן. כיון שמפורש לפנ'"ז ,והלוים יחנו סביב למשכן הד עדות", וא"כ הרי אא"פ שבנ"י יהיו קרובים להמשכן שהרי הלוים מפם" סיקים 1

לכן מוכרח לומר שכוונת הכתוב היא שירחיקו הרבה, יותר ממה שהין רחוקים בלא"ה (ע"י חניית הלוים).

והטעם ע"ז מובן בפשטות ** : מכיון שכתוב לפנ"ז ,ולא יהי' קצף על עדת בני ישראל וגו' * ופרש"י: .ואם לאו שיכנסו זרים בעבודתם זו יהי' קצף וכו' *, לכן צוה הקב"ה שירחיקו מחנה ישראל מהמשכן הרבה, להרחיק יותר האפשריות שיכשלו זרים בכניסה וכו'.

חוק". ועפי"ז יומחק מ"ש אדה"ז ,ופרש"י מרחוק" -- כי בראב"ע מפרש עד"ז, אלא

במרברא

-- לכן פרש"י שהריחוק הי' מיל, שבזה מדגיש ב' ענינים:

א) שכוונת הכתוב בכתיבת ;מנגד* היא שיהיו רחוקים יותר מהמרחק מצד חניית חלוים -- כי שבט לוי היו חונים רק מג' צדדי המשכן, וגם הי' מועט באוכלסין ולא תפסו שטח גדול. ומחנה ישראל רחוק מיל מן המשכן הרי זה יותר מהמרחק שמצד מחגה לן"'.

ב) לא יהיו רחוקים יותר ממיל.

ומפרש רש"י שמקורו שהריחוק הי' (רק) מיל הוא מזה שביהושע כתוב ,אך רחוק יהי? ביניכם וביניו כאלפים אמה":

אבל לכאורה מאי ראי' שבמדבר היו רחוקים מיל ממה שביהושע הי כן!

לכן ממשיך רש"י, שביהושע היו רחוקים מיל כדי ,שיוכלו לבוא בשבת", וטעם זה הרי בתקפו גם ב" מדבר, ולכן מובן שגם במדבר הו רחוקים מיל.

ד. אמנם צלה"ב:

למה לא היו בנ"י יכולים לבא להמשכן גם אם היו רחוקים יותר מאלפיים אמה, שהרי מחנה ישראל הי' מכל ד' הצדדים, כמבואר בפרששתנו, וא"כ נחשבת כולה כעיר אחת 5 וגם בפשטות הענין -- ובעיר עצמה הרי אין האיסור דתחומין:*י?

והביאור בזה:

5 ראה עירובין נה, ב. 66 ראה במשביל לדוד ופנים יפות עַה"יפ שהקשו עד"ז מעירובין (שם)' עיי"ש,