203

חכמת החשבון וכיו"ב -- ה"ה מק"נ, וזה מקומה מצ"ע ובלימוד סתט.

חכמת ע'ז וחכמת החשבון וכיו"ב הנמצאות בתורה -- הן קדושה גמורה כשאר חלקי התורה. וזהו מקומם מצ"ע ובלימוד סתם.

(י) זה עתה ראיתי בצפנת פענח על הרמב"ם הל' ע"ז רפ"ב דאיסור קריאה בספרי ע"ז הוא רק בזמן קיום הע"ז ולא כשנעזבה (ועפמ"ש בירושי פ"ג דעיז) ולכן קרא הרמב"ם ספרי ע"ז

וצע'ג דהרי בפירוש כתב במו"נ ח"ג פכ"ט דעדיין ישנם בקצה הצפון ובהודו. ודוחק גדול לומר דבעינן נעבד בכרך גדול דוקא -- וכלי חירוש'. עיי"ש בנַ"כ. ובפרט, שכנודע, גם בימינו אלו ישנם בהודו בכרכים גדולים כמח כתות עוע"ז הנ"ל, במקצת עניני' עכ"פ. ואכ"מ.

₪75

.. . ע"פ השמועות המגיעות לכאן, נראה שזה זמן רב ביותר אשר כ' משך ידיו מעסקנות בצ"צ, כהרגלו מאז (מלבד הו"ל של ספרים). ומובנת הפליאה מתופעה חכי מצערת ומכאיבה זו. האומנם לדעת כ' עתה היא שעת הכושר לנוס מן המערכה! או שלדעתו אכשר דרא? וקס"ד שעסקנות רצוי אין מצליחה עתה, וכן לא תעמולה ליר"ש לתומ"צ -- מופרכת בהחלט ע"י המציאות. ובפרט אשר מי מאתנו תוכן לבות בנ"י, אשר ח"ו לא ישמעו לקול מוכיח ע"פ דרך התורה, גם אם ידבר אליהם השכם והערב, וכמרז"ל הוכח תוכיח עד מאה פעמים, ובדברים יוצאים מן הלב. מה שכן ברור, אשר העדר העסקנות בודאי שלא תוסיף דבר להטבת המצב ביהדות ותומ"צ.

הי' מצב איום ונורא ר"ל בימי יחזקאל (קאפ' חדט) שמאז אנשי כנה'"ג לא הי' עוד כמוהו (יומא סט, ב). ובכ"ז ידוע סיפור חז"ל (שבת נה, א), אשר אפילו בהתבוננות קלה בו, תסמרנה שערות ראש איש הישראלי.

אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו -- אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כָּלל בערך הצרה ומצוקה בה עניני יהדות נמצאים בכ"מ.