183
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יא
מצורע
. . . בטח נודע לו אשר תיכף אחר חג הגאולה כתבו לי באריכות גדולה עד"ז בביטוים דוקרים כו' וכו' ובמילא איני מבין מה שבא להוסיף במכתבו זה וידוע מרז"ל אשר לשון הרע שייך לשלשה היינו להמדבר למי שמדברים עליו ואפילו להשומע. וידוע ג"כ בפוסקים יד הל' דעות פ"ז ה"ב ובכ"מ אשר מוציא שם רע זהו דוקא אם שקר הדבר לגמרי משא"כ לה"ר - במילא אפי' אם נניח שצדקו כל הדברים שבמכתבו ואין בהם אף קורטוב של גוזמא ואפי' לא של נגיעה קלה בכבוד הכותב הנה אחרי כ"ז תמיהני, מהו מטרת הכתיבה ובשלמא אני אין לי ברירה כי מוכרח אנכי לקרוא את המכתבים המתקבלים כן גם הרה"ח . . גם לו לא היתה הברירה בכתיבת המכ' בזה. אבל כת"ר כיון שבעל בחירה חפשית הוא וכידוע בלקו"ת פ' אמור (לח' ע"ב) ומבואר ג"כ בקונטרס כ"ק מו"ח אדמו"ר הנדפס לח"י אלול הבע"ל. שאיש הישראלי מצד זה שהוא קשר בעצמות ומהות א"ס ב"ה הרי הוא בעל בחירה חפשית. ובמילא אתפלא על כת"ר כי לו הלא ניתנה הברירה אם לכתוב או למנוע מזה ובחר דוקא בכתיבה ובאריכות -- מבלי שאראה בזה כל תועלת לבד ההיזק הנ"ל של לה"ר ובטח יודיעני כוונתו בכתבו הוא, לאחר שכבר כתבו אחרים קודם לו כל הפרטים.
. . ויה'יר באשר קרב קץ גלותנו שבא כמרז"ל (יומא ט' ע"ב) ע"י עון דשנאת חנם. הנה תמורת זה יתן השי"ת בלב כאו"א מאתנו הענין דאהבת חנם. היינו שלפי דעתו דעת נה"ב שלו הרי זה אהבת חנם. כיון שאין מחויב לרעהו כלל וגם מפני הציווי של ואהבת לרעך כמוך שזהו כלל גדול בתורה כו' אינו מוצא מקום לחיוב על המדובר כי אינו חפץ להכירו לרעהו ואדרבה רואה בו כל וכו' ובכ"ז אוהבו, ובאותה המדה לכה"פ שהיתה השנאה שגרמה להחורבן. ובימי הרחמים והרצון האלו יזכנו השי"ת לעבדו כולנו שכם אחד וכמ"ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, ועיין תניא פלי"ב בס' דרך מצותיך מצות אהבת ישראל. והעיקר בקונטרס החלצו . ..
(ממכתב ג' אלול, תשי"א) ל
. . . וכנראה ממ"ש במכ' בנוגע לענין המקוה הנה ההוכחה על פי דין והפלפול והשקו"ט אינו נוגע להצד הב' וחוששני לומר שזה נכנס בגדר של נצחון. בי בלא"ה הרי אינו מובן הדבר כלל וכלל. לערער על אופן עשיית מקוה של גדולי ישראל מכמה חוגים בדורות שעברו שבטוח אשר גם הם ידעו פרק בלימוד הש"ס, ראשונים ואחרונים וגדולי ישראל, וקבעו את הוראותיהם עפ"ז וחבל אשר באנ"ש אין תוקף מעין זה כלל וכלל. ואפילו אחרי הוראה בזה גופא, על תוקף שצ"ל אצל יהודי בהתקרבותו לאיש הטוב בעיניו ועאכו"כ
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש א'קעג לקו"ש חי"ב ע' 183
- אגרות קודש א'תמא לקו"ש חי"ב ע' 183
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.