129

שיחה ב

בחוקותיג

א בדיני מעשר בהמה שבסוף פרשתנו עה"פ י ,לא יבקר בין טוב לרפ" פרש"י : ,לא יבקר וגו' -- לפי שנאח מר : וכל מבחר נדריכם יכול יהא בורר ומוציא את היפה ת"ל לא יבקר בין טוב לרע בין תם בין בע"מ חלה עליו קדושה ולא שיקריב בעל מום אלא יאכל בתורת מעשר ואסור ליגזז וליעבד".

והנה תחלת פירושו של רש"י ,לפי שנאמר . . ת"ל לא יבקר בין טוב לרע" מקורו בתו"כ *. אמנם ידוע שאין דרכו של רש"י להעתיק דרשת רז"ל אא"כ מוכרחת היא להבנת פשוטן של כתוד בים ; ומה שבנדו"ד מביא רשי דחשת התו"כ י"ל בפשטות :

בפשוטן של כתובים אי"מ למה הוצרך הכתוב להזהיר* .לא יבקר בין טוב לרע": דין מעשר בהמה מפורש בכתוב הקודם ,כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהי' קודש לה'*, שפשוטו -- שהסדר צ"ל שהבהמות עוברות תחת השבט והעשירית קדושה -- ולא שבורר ומוציא אחת מתוך עשר (ונוסף ע"ז -- יעבור (ולא --

יעבירו) מעצמו משמע), הרי כבר ידוע שאין להאדם לבקר ולברור איזו תהי' קודש -- ולמה צריך הכתוב להזהיר ,לא יבקר גו'*! לכן פרש"י ,לפי שנאמר וכל מבחר נדריכם". ולכן אפשר הקס"ד ש,יהא בורר ומוציא את (העשירי שיהי') היפה -- ת"ל לא יבקר בין טוב לרע".

אמנם עפי"ז אי"מ סיומו ,(ת"ל לא יבקר בין טוב לרע) בין תם בין בעל מום חלה עליו קדושה", הרי לאו סיפא רישא וכו':

א) הקס"ד הוא רק דעליו לברור ולהוציא את היפה ולכן נאמר ,לא יבקר", אבל מנא לן לומר.ד,וכל מבחר נדריכם"י, הוא לעיכובא ולא חלה קדושה (כלל) באם לא הוציא את היפה --- שלשלול זה מסיים .בין תם בין בע"מ חלה עליו קדושה"1

ב) פתח ב יפה" ומסיים ב,תם*1

6 אף שרש"י לא הביא דרשת הגמ'י (בכורוּת נת, ב) ,אמותיהן מבתוץ כן" וגועות ויוצאות לקראת אמם ולפקינהו אינהו יעבור כתיב ולא שיעבירוהו". וכמו שהקשה במשכיל לדוד על ;' רש"י ,מוציאן בפתח". אבל בפשטות -- ,מוציאן" הוא לאו דוקא ,מוציאן בידים ואפ"ל רק גרם הוצאתן (תו"ת כאן). ובפרט שרש"י לא מפיק פ" תיבת ד,(כל אשר) יעבור" (שמשמעותו מעצמו) מפשוטו, ובכלל לא עסיק בפירושו (שלכן לא העתיק תיבת ,יעבור") ורק מפרש תיבות ,תחת השבט".