125

הרים" עדיף. ואף שרשב"ג ,לא גמר* מס' עוקצין, אין הפי' שלא למדה כללי:

עדיף". וראה בההערה שבסהיימ תשיח (הובא בהערה 13) שאף שלא קבלו הא דשלחו סיני עדיף, ולכן איבעיא להו אח"כ, מ"מ מוכח ממקומות אחרים שסיני עדיף. '

4 ואף שאמרו ,גלי עוקצין דלית לי' *", הפיי הוא שלית לי' החריפות והטעמים בזה שיוכל לתרץ הקושיות שהקשו אח"כ. וגם ב,לא גמר" הפי' כאן הוא כן [כי בענין ,,גמר" כמה דרגות כדמוכח בכו"ב מקומות, ומהם בב"ב (קמה, ב) דהתואר .גמרא" הוא בניגוד ל,בעל שמועות", אף שבד'יכ ,גמרא" הוא ,בעל השמועות". וראה הלי תת לאדהייז (פייב ה"א) שדוקא ,לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות וכו'* נקרא ,ליסבר", אבל ידיעת .הטעמים בדרך קצרה נכלל ב,ליגמר"]. ועייי צפנת פענח להוריות. (וכן י"ל במ"ש ,וגרסה למחר").

ומה שפרש"י ,דלית לי" -- שאין סדור לו", ובד"יה סיני עדיף (ועוד שם) פי' ;מי ששנה משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני* -- ייל, שבענין ה,סידור" גופא -- ב' מדריגות : ,סדורין לו (מפי השמועה)" -- ומעלה זו ישנה במרי חטיא וסיני, ו,סדור לו" באופן שעומד על עומק טעמי הדבר -- ומעלה זו היא רק בעוק"ה.

ואף שהביאו ע"ז הכתוב ,מי ימלל וגו * ודרשו ,למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו", ובמכות (י, א) פרש"י (ר"ה שכל) : .בקי במקרא במשגה ובהלכות ובאגדות", מ"מ הם סברו שכונת הכתוב היא שצ"ל ,עוקר הרים" ב,כל תהלתו". ובזה גופא הי' מחלקותם, דרשב"ג לא סבר כן, כ"א שכונת הכתוב היא לסיני (עייד פ" הב"ש). ועפ"ז אין לידחוק ולהרבות במחלוקת ולומר (כמ"ש בחדא"ג מהרש"א) שרשב*ג סבר שהכתוב קאי על סיפור שבחו של מקום כבמגילה (יח, א), אלא שלשניהם קאי על לימוד התורה, ורק נחלקו אם קאי על סיני או על עוקר הרים. אבל ראה ד"ה מי ימלל באוה*ת בראשית (כרך ב') תכא,

בחוקותי א

- דא"כ איך למד כל עניני עוקצין בלילה אחד (ובפרט שלא משמע בהסוגיא שלמד מפי חכם הבקי בדיני עוקצין; וגם הוא דבר שאינו לפי כבודו של הנשיא אשר מישהו יצטרך ללמדו ענין מתחלתו) -- אלא הפ הוא ש,לא גמר" עוקצין בדקדוק ועמקי

טעמי המשניות שבמס' זו5. ובזה יומתק מה שבחרו בעוקצין דוקא, כי אמרו בברכות* על רב

יהודה ,כולי תגויי בנזיקין 'י הוה כו וכי הוה מטי ר"י בעוקצין כו' אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא". ופרש"י : ,כלומר טעם המשניות הללו קשה עלי וכו'", ולכן כשרצו ר"מ ור'נ להראות חריפותם בעמקי טעמי המשניות וכו' שאלו אתי רשב"ג ב" עוקצין 8

ב. (הובא גם במילואים ליהל אור לתהלים עִ' תרמטע [649] ). וציע.

5 וראה עירובין נג, סע"א: ,זגלו מסכתא" ופרש"י (ד"ה דגלו) בפי' הב': ,מפרשין שמועותיהן ומדקדקים בטעמו של דבר", והרי כאן בקשו ,גלי עוקצין".

6 כ, א תנית כד סע"א ואילך. ושם, שרבה למד עוקצין ,,תליסר מתיבתא" (ובברכות פרש"י (ד'י"ה בתליסר) : ביייג פד נים), והרי הוא הי' עוקר הריםי כמבואר בסוגיא זו דסוף הוריות.

זג) והרי אמרו (ב"ב קעה; ב) .הרוצה שיחכים יעסוק ביני ממונות".

8) עפ"ז יומתק גם למה לא מסיק בגמרא .תסתיים דרשביג אמר סיני עדיף ורבנן אמרי עוק"ה עדיף* מהסוגיא דלפנייז, כי מסיפור זה עצמו אין הוכחה מה ה" חסר לרשביג בעוקצין, הבקיאות או החרפות, ורק ע"י הוכחות ממק"א (דר"מ הח +עוקר הרי הרים וטחנן זב"ז'י, ושבעוקצין ישנם כמה עגינים קשים וכו)) מובן שה"