113
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
- ,זכר למעשה בראשית") דיום השבת היה בכל משך כ"ד שעות המעתלעת, שהרי כאו"א אסור בכל מלאכה. ועוד שיש בשבת גם מצות חיוביות.
ח. מ;יינה של תורה" שבפרש"י:
שביתת וקדושת השבת מקפת ומח" דירה כל מציאות האדם, כל פרטיו ועניניו, גם עניניו וצרכיו הגשמיים, וכהציווי והמצוה ד,קראת לשבת עוד נג" *י, כולל תענוג -- דאכילה ושתיי בו',
-- עם היות שבימות החול עניני העולם ודברי רשות צ"ל רק כפי ההכרח, ואם מתעסק בהם לשם עונג הו"ע של מותרות ואסור הוא כו '* --
כי קדושת השבת נמשכת גם בעניניו הגשמיים של האדם, וצריך להתענג בהם, וזה גופא הו"ע של מצוה וקדושה.
ומרמז בפרש"י ,שבת לה' -- לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית כו" כך נאמר בשביעית"** -- השביתה דשביעית היא לא רק שלילה -- שביתה ממלאכה -- להפריש א"ע מעניני (עבודת ה)ארץ, אלא לשבות .כשם שנאמר בשבת בראשית? -- להמשיך קדושת שביעית בפירות *י (בעניני)
5 תניא פ"ז. ובכ'מ: 66 ראה גם לקו"ש ח"ז ע' 356 ואילך.
ז3) ברמב"ם פ"ד מהל' שמיטה ויובל ה"י ; אוכלין אותן בקדושת שביעית. שם פ"ו ה"ו: הפירות עצמן לא נתחללו כן' לפי שנקראת קודש. ובפרש"י לקמן (כה, יב
בהר א
הארץ, ע"ד העבודה ד,בכל דרכיך דעהו" *3.
ט. עפ"ז מובן שכשם שיש מעלה בשבת לגבי שביעית כך יש מעלה בשביעית לגבי שבת **:
ביום השבת מתעלה האדם וכל העולם -- וסמבטיון יוכיח"* -- וכל העולמות יי, בשבת נאסרו כל המלאכות, גם כל צרכיו הגשמיים הם ענין של עונג, עונג שהוא מצוה, כנ"ל.
יתירה מזה בשביעית, דענינה ,ושב" תה הארץ שבת לה'", להמשיך ה,שבת לה'" בענינים ארציים שלו :י, כפי שהם בדרגא ד,ארץ" י+ (ארציות) -- שהרי רק להפסד ולסחורה וכו' נאסרו.
לחולין.
8 משלי ג, ו. רמביים הל' דעות ספ"ג. טושויע או*ח סרל"א. שו"ע אדה"ז סקנ"ו סייב
9 ראה עד"ז לקו"ש ח"א ע' 275.
1 ראה סהמ"צ להצ"צ מצות קדושת שנת הז'.
3( ולכן נוהגת רק בא"י -- שיש בה קדושה גם מצ"ע. וי"יל שזהו הטעם (בפנקמיות הענינים) להדעות (נסמנו בסי לאור ההלכה -- להגרש"י [ז"ל] זוין -- ע' קה ואילך) דס"ל ששמיטה בזמן הזה היא רק דרבנן -- כי בכדי להמשיך (גילוי ה)קדושה גם בארץ, צ"ל סיוע מהגילוי אלקות שה" מאיר בביהמ"ק שבארץ.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.