109

לה'" (ולכן צריך ראי' ע"ז), הו"ל לרש"י לפרשו (קודם לזה) עה"פ ,שבת לה' * הנאמר בשבת בראשית? ובפרט שרש"י עצמו כותב כאן ,כשם שנאמר בשבת בראשית" -- ושם לא פירש מידי ?

ב) את"ל שפירוש זה הוא משמעותו הפשוטה של ,שבת לה'" (שלכן לא פרש"י מידי בשבת בראשית)., אלא שבנדו"ד מוכרח לפרשו כי כאן יש מקום לטעות שפירושו באופן אחר -- אינו מובן; למה צריך ראי' ע'ז (,כשם שנאמר בשבת בראשית')' -- והרי מצינו כעין זה בפי' רש"'י עה"פ:' ויקחו לי תרומה -- ,לי לשמי", ולא הביא ראי' לפירושו! ועד"ז עה"פ יג קדש לה' -- ,שמירת קדושתה (דשבת) לשמי ובמצותי".

ג) למה מעתיק רש"י מן הכתוב תיבת ,שבת" -- הרי ע"פ הנ"ל אינו מפרש רק תיבת ,לה' -- לשם ה'*?

הביאור בזה:

רשיי מעתיק מן הכתוב גם תיבת .שבת" כי בה הקושי שבהכתוב : תיבת ,שבת" לכאו' מיותרת היא, שהרי

1 תשא לא, טו.

מתחיל ,ושבתה הארץ", והול"ל שושבתה הארץ לה'"1

ולכן מפרש רש"י ,לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית", וכוונתו (לא לפרש דתיבת ,לה'" פירושה ,לשם ה'? -- כי זה מובן בפשטות ואינו צריך לפירוש, אלא) דמיתור תיבת ,שבת" למדים דהשביתה ,לשם ף'* דשמיטה צ"ל באופן מסוים: ,כשם שנאמר בשבת בראשית" -- באותו האופן דשביתת ,שבת בראשית" (כדלקמן ס"ו).

ד ובא פרש"י זה בפעם הראשונה שנאמרו תיבות אלו בפרשה -- דהרי קושיא זו מתעוררת תיכף כשנאמר ,ושבתה הארץ שבת לה'"; ובפעם הב' לא פרש"י כלום כי סומך על מה שפירש לפנ"ז; ובפשש"מ -- דרך הכתובים בהרבה מקומות לחזור על ענין א' במה פעמים באם נתחדש בו איזה דבר (את ספיח גו') יי

אולם בתו"כ דלא נחית לפרש פשט הכתובים, כנ"ל, אלא לדרוש מהכתוב ענין בהלכה, לכן דורש דוקא פעם הב' שנאמר <שבת לה'", כי פעם הראשונה שנאמר ,שבת לה'" לא לדרשה אתי אלא ללמד על השביתה שתהא ,לשם ה'* (וכפירש"י) ; אבל יתור התיבות ,שבת לה'" כשנאמרו בפעם הב'*י --- לדרשה קאתו ,כשם שנאמר וכו'".