108

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

108 לקוטי

ב הר

א. עה"פי ,שבת שבתון יהי' לארץ שבת לה'" דרשו בתו"כ: .שבת לה' -- כשם שנאמר: בשבת בראשית שבת לה' כך נאמר בשביעית שבת לה'": ובפירש"י הובאה ג"כ דרשה זו, אבל בשינוי לשון: ,שבת לה' -- לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית'".

והנה בהשקפה ראשונה נראה שבי הדרשות תוכנם חד הוא 3 אבל לפ"ז צלה"ב טעם השינויים שביניהם:

א) רש"י בפירושו מפרש תוכן הדרשה .שבת לה'" -- .,לשם ה'" ואח"כ מביא ראי' +כשם שנאמר בשבת בראשית", ואילו בתו"כ ציין הגז"ש, שבשניהם נאמר שבת לה', אבל סתם ולא פירש תוכן הענין הנלמד מזה -- ,לשם ה'".

ב) לאידך -- קיצר רש"י וכתב סתם ,כשם שנאמר בשבת בראשית", ובד תו"כ מאריך: (כשם שנאמר בשבת בראשית) שבת לה' כך נאמר בשביעית שבת לה'.

ג) בתו"כ הדרש הוא על פעם הב' שנאמר בהפרשה ,שבת לה'", ורש"י מפרש כן על פעם הראשונה + שנאמר ,שבת לה'*.

ב. והביאור: דובר כמ"פ, דענינו של רש"י בפירושו עה"ת אינו לדרוש

1) פרשתנו כה, ה

2) יתרו 2, <

ראה רמב"ן כאן, מלבייים, ועוד. ) פסוק ב.

הלכות אלא לפרש פשטות הכתובים, ובלשונו בפירושו בפ' בראשית *: אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא. לאידך, התו"כ, חלק ההלכה והדרש שבתורה, ענינו דרשת הכתיבים ולימוד ההלכות אשר בהם --

חילוק יסודי זה מסביר השיניים שבין התו"כ לפירש"י בנדו"ד : נקודת התילוק בין התו"כ לפירש"י הוא: בתו"כ דורש זה לענין של הלכה, משא'כ כוונתו של רש"י היא לפרש פשט הכתוב ,שבת לה'" -- ומזה פרטי השינויים שבין התו"כ לפירש"י, בדלקמן.

ג. יש מפרשים* כוונת רש"י בד ,לשם ה'*: הכתוב מלמדנו שהשביתה ממלאכות השדה בשנת השמיטה אינה בשביל מנוחת האדם, או בשביל התועלת להשדה מזה, כדרך עובדי אדמה שמשביתים השדה שנה אחת כצי שיהי? לה כח בשנים הבאות ', אלא ,לשם ה' * -- לשם קיום מצות הקב'ה. ועיז מביא ראי משבת בראשית, שגם שם צ"ל השביתה ,לשם ה'*.

אבל קשה לפרש כן ברש'י:

א) אם הפירוש ,לשם ה'* אינו

משמעות הפשוטה של התיבות ,שבת --=-=/=/=[/=/-/- ו

6 ג ח. ועוד.

66 חזקוני, באר מים חיים (על פרש"יי), ועוד.

7) ואה ב"ב כט, א

) להעיר מפרש"י תשא לא, טו,

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י. לקו"ש חי"ב ע' 108
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו לקו"ש חי"ב ע' 108

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.