105
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
זכרונות) ופסוקי שופרות כו'. וכוונתו: ציווי זה אינו ציווי זכרון בעלמא, כ"א ציווי על ענין מסוים אמירת פסוקי (זכרונות ו)שופרות. ומרומז זה בפיי תיבות ,זכרון תרועה"; ד,זכרון" ענינו שימת לב מיוחדת, וכפרש"י עַה"פ זג ,זכור את יום השבת" ,תנו לב לזכור תמידיי את יום השבת שאם נזדמן לך כו' * -- היינו שאי"ז ציווי זכרון בעלמא, שיהי' זכרון יום השבת בלבו, ב"א ציווי לנתיגת לב לזכירת יום השבת המתבטאת בענין מיוחד, בפעולה מסויימת -- ,אם נזדמן לך כו ", ועד'ז הוא בנדו"ד ,יהי' לכם גו' זכרון תרועה גו' " פירושו שתהי' נתינת לב בוכירת ה,תרועה" -- שתביא לפעולה -- אמירת פסוקי שופרות.
ד. אבל עדיין צריך ביאור למה כתבה תורה הציווי דאמירת פסוקי שופרות בל' זכירה, זכרון תרועה:
ציווי על ,זכרון" יתכן במקום ששייך הפכו -- שכחה, ולכן צריכים אזהרה שיתנו לב לזכור הענין.
ולכן צ"ל הציווי ,זכור את יום השבת": מכיון שתוכן ציווי זה הוא .לזכור תמיד (גם בימי החול) את יום
אטור ג
השבת שאם נזדמן לך חפץ יפה תהא מזמינו לשבת", הרי אפשר שבימי החול ישכח האדם ע"ז, ולכן הזהירה התורה ,זכור את יום השבת" (ואלל תשכחהו) גם בימי החול, ,שאם נזדמן לך כו" ".
[ועד"ז בבקשתו של יוסף לשר המשקים (שכבר למדה התלמיד) '': ;כי אם זכרתני אתך גו'* -- מכיון שהבקשה היא על לאחר זמן (לאחרי שיצא מבית האסורים וכשתהי' לו הזדמנות מתאימה לדבר עם המלך ) לאחרי מאורע ושינוי גדול בחייו :', שכיז מטריד את האדם וגורם לו שישכח; -- לכן צריך .שיזרזוהו לזכירה, לנתינת לב מיוחדת ;כי אם זכרתני"]).
(מהתיבות ,,כאשר ייטב לך") להמבואר בפנים
אלא כוונת רש"י היא לתרץ דלכאוי הו' צריך לכתוב בכתוב ,(כי אם זכרתני) אז* -- בהמשך למ"ש לפנ"ז (בפסוק הקודם) <בשישא פרעה את ראשך", וע" מתרץ רש"י ד,כאשר ייטב לך" זהו טעם לבקשת יוסף ,מאחר שייטב לך כפתרוני".
הערות
- 7. יתוו כ, ח.
- 8. מיש רשיי ,תמיד" אי"ז בתור.
- 3. פירוש ענין ,זכירה* בכלל -- ש,זכור" בכלל משמעו לזכור תמיז, כיא רק בנוגע לזכירת שבת -- דמכיון שלא נאמר כזה הגבלה בזמן -- ה"ה לזכור תמיד.
- 4. אבל בשר המשקים (דלהלן בפנים), ובפרשתנו יש זמן מוגבל: בשר המשקים .כאשר ייטב לך", ובנדו"ד ,בחדש הז' בא' לתרש",
- 9. וישב מ, יך.
- 6. ברשיי (שם): מאחר שייטב לך כפתרוני. ובשיח : והוסיף הרב מאחר כו מפני שאין מדרך המוסר שיזכירהו מיד בעת שיטיב לו רק אח"כ בעת שעומד ומשרת לפניו. ולפייז הכרח מפורש בכתוב
- 7. שה,זכרתני" הוא לאחר זמן. אבל פיי השיח בכוונת רש"י אינו, דא"כ הו*ל לרשייי לכתוב (לא .מאחר", כ"א) ,לאחרייי. וגם ,כפתרונייי, מיותר.
- 1. ויתירה מזו בגדו"ד : שר המשקים לא ה" צ"ל רוצה לדבר ע"ז שהרי עי"ז יצטרך להזכיר חטאו, וכמבואר בכתוב (מקץ מא, ט) : את חטאי אני מזכיר היום גו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.