94

4 לקוטי

בבחי' ,אחרי" יי לגמרי לגבי מדריגה שלפני' -- שמדריגתו לאחר העליי היא באין ערוך ואין לה שייכות למעמדו ומצבו הקודם **'.

ה עפ"י הנ"ל תובן השייכות דהפרשיות ,אחרי" ו,קדושים" להענין דיציאת מצרים אשר (ע"פ רוב ) נקראות הן בהשבתות שבין פסח לשבועות *:, היינו בהזמן הנמשך וקשור ליציאת מצרים *5:

יציאת מצרים ענינה יציאה ועליי (כמש"נ*: -- המעלך מארמ"צ) ממצב למצב אחר שאין כל ערך ביניהם -- הן בגשמיות ,מעבדות לחירות" *: והן ברוחניות +,מאפילה לאור גדול"**:.

1 *מות* -- ביטול דרגא הקודמת. וע*ד דר"ז צם מ' תעניות דלישכח תלמוד בבלי (ב"מ פה, א (כגי' הרש"ל)). ועדיז עלי' בנהר דינור -ובין ג"ע לג"ע דלישכת חיזו דדרגתו הקודמת (תו"א לב, ד. סט, ג צו, א. בס' אתהלך -- ליאזניא ע' קכו. שם ע' קסת. ובכ"ם),

2) ראה בביאור ההפרש בין עבודת המלאכים שאף שגם הם עולים ממדר" למדרי' נק' ,עומוים" והנשמות דוקא נק' ,מהלכים" (לקו"ת שלח לח, ד. ד"ה צאינה וראינה תר"ס. ד"ה שובה ישראל תרסיו. ועוד).

3) פ' קדושים -- תמיד לאחרי חה*פ. ופ' אחרי -- לפעמים (ראה טואו"ח סתכ"ח) בשבת הגדול שלפני הפסח,

קרושים

וידועיי ש,בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" -- הייו שבעבודתו היום הוא יוצא ממדריגתו של אתמול, הנחשבת כ;מצרים" ו;הגבלות" לגבי יכולתו היוםי

ז+ ועפ"ז יש לתווך ב' הפירושים הנ"ל ב,קדושים תהיו*: א) קדוש ומובדל בתכלית, יציאה והתעלות בלתי-מוגבלת ועד -- לקדושתי שלמעלה; ב) דוגמת פעולת ,מים ראשונים" ו,מים אחרונים". שהם מפני הטומאה והזוהמא וסכנת מלח סדוד מית" -- והיינו להדגיש ולהורות שהעבודה ד,קדושים תהיו" במעלתה הכי נעלה כנ"ל שייכבת לכל בנ"י מן הקצה אל הקצה: אלו שהם קדושים ומופשטים מכל שייכות לעניני עוה"ז עד לאלו שעדיין עסוקים בהם ממש באופן פשוט:*.

וע'פ הוראת אדמוה"ז בפתגמו: ,לעבן מיט דער צייט": בזמן ש" קוראים ולומדים פרשיות ,אחריד קדושים" יש בהן הוראה בחיים לכל אדם מישראל -- לבעלי מדריגה גבו" הה, שלא יאמרו די להתעלות בעבודתם ; ולאלו הרחוקים מאד מדרגא זוי שאל יפלו ברוחם שלא יוכלו לעלות בקודש כ"כ וישארו במדריגתם התחד

1 ועד גם לאלו שצריך להזהירם ש" יהיו פרושים מן העריות ומן העבירה -- כנ*ל הערה 4