93

,בקרבתם לפני הוי* *, שהגיעו לקירוב גדול מאד להוי', לאהבה ותשוקה עצומה להקב"ה, עד שגופם לא הי יכול להכיל גודל חפצה ותשוקתה של הנשמה ובאו ל,כלות הנפש" ממש.

ובכ"ז באה תורה בציווים ואזהרות גם ל,אחרי (מות שני בני אהרץ)", היינו שגם המדריגה ד,קרבתם לפני הוי' * אינה תכלית העבודה, אלא שיש לה ,אחרי" -- להתעלות עוד בעבודה גם לאחרי שהגיע לתשוקה העצומה דכלות הנפש. והיינו שאין הגבלה בההתעלות מדרגא לדרגא בעבודת הוי' ; ובהגיע האדם גם למדריגה נעלית מאד, הוא יכול ו(לכן) צריך לעלות

עוד יותר.

וזהו הכלל וההקדמה וההכנה בעבודת הקודש שבא ברמז בהשם .אחרי" -- שאין להסתפק בעבודתו ועלייתו בקדושה ע"ע, אלא שצ"ל ,אחרי" זה עלי' בעילוי על העילוי הקודם.

אמנם העבודה עצמה והכח ע"ז שיכול לעלות בעלי' בלתי מוגבלת בא בהדגשה בפ' ,קדושים": הטעם אשר ,קדושים תהיו" עד לקדושה הבלתי מוגבלת, כנ"ל, הוא ,כי קדוש אני -- קדושתי למעלה מקדושתכם" **, שכל עלי' שלכם בקדושה -- עדיין ,קדושתי למעלה", היא למעלה מכל

שלים רעא, א, וצ"ע למי הוא). ד"ה כתוב באוהייח (לאדה"ז אתהלך -- ליאזנא). ד"ה וכל הלבבות (אוה"ת אחרי ע' תקלח ואילך). דיה אחרי מות תרמ"ט. ובכ"מ.

0) וקיר שם.

הָרושים

הגבלה ובבחי' א"ס ממש, ולכן גם .קדושתכם" (שסיבתה וטעמה היא) ,קדושתי" -- עליכם להתעלות בה יותר ויותר.

ד. וזוהי ההוראה לכל אחד ואחת מבני ובנות ישראל: אין להסתפק בזת שפעל בנפשו והגיע לדרגא געלית בעבודתו עבודת השם, כ"א להשתדל תמיד לעלות בדרגות הקדושה. וגם אם אומר בנפשו שכבר הגיע להדרגא ד,קרבתם לפני הוי'", ואפילו אם באמת הגיע לזה, עליו לדעת שעתה מתחלת פרשת ,אחרי" -- לאחרי עבודתו ומדריגתו הקודמת צ"ל עבודה ביתר שאת וביתר עוז, היא העבודה ד,קדושים תהיו כי קדוש אני*, לעלות למעלה מעלה בהררי קודש.

ויתירה מזו: לא רק עלי' באופן של הילוך מדרגא לדרגא, עלי' מסודרת ובמילא מוגבלת; שעם היות שמתעלה לדרגא גבוהה יותר מהקודמתי בכ"ז מכיון שכל המדריגות הן בערך זל"ז, הרי גם בעלייתו בעילוי אחר עילוי למדריגה רמה ונשאה, עדיין לא יצא לגמרי מ(שייכותו ל)מצבו ומדריגתו הראשונה. וה"ז בדוגמא לשליבות הסולם, או לטבעות שלשלת -- שאין זה אלא סולם אחד ושלשלת אחתי שהטבעת העליונה קשורה בזו שתחתיי ולכן יש לה קישור ושייכות גם לטבעת הכי תחתונה ועד"ז בשליבות הסולם -

הציווי וההוראה ד,קדושים תהין" הוא שהעליות בקדושה צ"ל באופן בלתי מוגבלת בכמות העליות ובאיכות העלי': להתעלות בעילוי כזה שהיא