88

188 לקוטי

סוגי המצות גם הגזירות. ולמה מחלקם לב ציווים ובזמנים שונים -- בעת מ"ת על המצות בכלל, ואח"כ על הגזירות ?

ב) הרי גם לפני מ"ת ואפילו לב"נ נאסרו עריות -- עכ"פ הקרובות ביותר (אבל לא שתי אחיות ודודתו) -- שג"ז ,גזירה" היא (ובמ"ת נתוספו להם מצות) ועל כולם אמרו נעשה ***.

לכן מפרש רש"י פירוש שני, ש,אני ה"א" ה"ז הקדמה לפרשה הבאה אחרי; ופירושו הוא ,כמו שהוא נדרש בכמה מקומות" -- ,אני ה' וכו' / וזה ש" שינה הכתוב לכתוב זה בתחלת הדבור, הוא להדגשה יתירה בחומר הציווי -- שמתחלה ,בא עליהם בגזירה? *:. מכיון ,שסופן לנתק בעריות". ולכן הזהירם קודם לציוויי העריות : ;דעו מי גוזר עליכם -- דיין להפרע ונאמן לשלם שבר".

והטעם למה דוקא בעריות באה אזהרה מיוחדת שאינה בכל האיסורים שבתורה, מפרשה רש"י בשינוי הלשון ,לנתק בעריות". בעריות אפשרי (וגלוי לפניו שבסופן יהי' כן) פגם גדול של ניתוק :

,לנתק" פירושו -- לתלוש 5 ולהפריד. ומובנו כאן -- להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים. וכמבואר בדברי עזרא באריכות -- ה;ניתוק* שנעשה אז.

ובפרט ע"ד ההלכה וכמש"כ ה" רמב"ם י3:+ +ענין זה (של הבועל גוי) אעפ'י שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך, אלא שיש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו, שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב, אעפ"י שהוא ממזר, והבן מן הד נכרית אינו בנו, שנאמריי כי יסיר את בנך מאחרי, מסיר אותו מלהיות אחרי ה'?

וגם ע"פ פשש"מ כן הוא, וכפרש"י עה"פ: ,למדנו שבן בתך הבא מן הד נכרי קרוי בנך אבל בן בנך הבא מן הנכרית אינו קרוי בנך אלא בנה".

ומפני חומר הדבר ובידעו שסופן לעבור ולנתק בימי עזרא, כמסופר בכתובים, הוצרך להזהיר ע"ז ביתר שאת.

ולכן לא הביא רש"י שמצינו שעברו על חטא העריות מהא ד,וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו", כי אין שם ענין של ,לנתק"; משא'"כ בימי עזרא, כנ"ל.

ואף שבפ' זו לא נצטוו עדיין על איסור בעילת נכרית -- מ"מ מאחר

1 ואתחנן 3