85

וכאן שינה רש"י לכתוב .לנתק (בעריות)* ?

ח) פירושו של רש"י מקורו בתו"כ עה"פ, אבל שם מבאר: וכן מצינו שניתקו בעריות שנא':י וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו. וכן מלאכי אמר להם:י וזאת שנית תעשו כסות דמעה וגו' " -- ורש"י מעתיק רק זה שמצינו ,בימי עזרא" (שהוא מלאכי *6 ולא בימי משה *י; וביותר יקשה שרש"י עצמו מפרש עה"פ ,בכה למשפחותיו" -- ,ורבותינו אמרו למשפחו-

תיו על עסקי משפחות, על עריות.

הנאסרות להם"! ושביק רש"י הדוגמא מה שאירע באותו הדור, זמן הקרוב לאמירת הפרשה%, ומביא ,שסופן

2) בהעלותך יא, '.

43) מלאכבי ב, יג

4) מגילה טן, א,

5 אבל אין להקשות דהו"ל לרש"י להביא מה שנתקו בעריות ב,שטים" ד,ויחל העם לזנות אל בנות מואב" -- דס"פ בלק (ובפרט ששם הי' עם נשים נכריות -- ראה לקמן ס"ד) -- כי שם: א) לפרש*י (עיקר) החוטאים הי' רק משבט שמעון (פנחס כו י). ב) לא נתקו (מעצמם) בעריות, כ"א שהכשילם בזמה (פרש"י שם כד, יד) והפד קירו בנותיהם לזנות כדי להחטיאם (פרש"י פנחס כה, טו. יח). וראה לקו"ש חי"ד ע' 5 ובהערה 32.

6 ואף שזהו פי' שני שם -- מ"מ מכיון שרש"י מביאו מוכח שזהו ע*פ פשוטו של מקרא.

ואין לתרץ שמכיון שלא עברו אז על איסור עריות, כ"א בכו על האיסור, לא יתכן לומר שבשביל זה יבוא עליהם בגזירה וכו' -- והרי מוכח שגם זהו ענין חמור ביותר, דהרי בשביל זה ,ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע* (ולהפי' שבכו ,על עריות

לנתק בעריות בימי עזרא", כאלף שנים לאח"ז.

ב. והביאור בכ"ז:

אף שכבר פרש"י בר"פ וארא בכוונת הכתוב ,אני ה'", ,נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני וכו" ובלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות וכו' ? -- אעפ"כ שאני הכא בנדו"ד:

פירוש זה יתכן רק במקום שהלשון ,אני ה' " נאמר בסיומו של ציווי: או בקשר לענין האמור לפנ"ז, שבכדי להדגיש חומר הציווי ה"ה מסיים ומזהיר: ודע כי ,אני ה'", כלומר, נאמן אני לשלם שכר ונאמן אני ליפרע; ואמנם כן הוא בהציווים שאליהם מכוון רש"י בכללו ,ובלשון הזה מצינו שנדרש בכמה מקומות וכו" -- וכדמוכח מהכתובים שמביא רש"י.

וכמו"כ הוא בכתוב ,וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'", שמפרשו רש"י שאינו התחלת ענין חדש :' (כפי שנראה לכאורה), אלא ,דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעות לעם הזה" (בפרשה הקודמת), ובהמשך לזה אמר לו ,אני ה'", כלומר : למה הרהרת אחר מדותי -- והלא נאמן אני לשלם שכר טוב למתהלכים

הנאסרות להם", מוכרח לומר שהחרון אף וכו' היתה בשביל בכי' זו).

ולכה"פ הו"ל להביא שגיהם, כבתו"כ.

7) ואף שמסיים (פסוק וא"ו) ,לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' " (ואף את"ל שזהו ציוי חדש, ולא חזרה ע"ז שציווהו כבר) -- הרי עכ"פ הפסוק הראשון הוא המשך למ"ש לפנ"ו, ולא ציווי, גם לפירוש הא' שפרש"י שם.