84
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
באופן אחרי?
ב) מהו (בפשטות הענינים*) ענין קבלת מלכותי זולת קבלת הגזירות והמצות ? הרי תוכן קבלת מלכות הוא שמקבל ע"ע כל אשר יצוה המלך, וכדמשמע מפרש'"י גופא עה"פ (שרש"י מביאו כאן) ,אנכי ה"א וגו'": ,אשר הוצאתיך מארמ"צ -- כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי", היינו שמפרש ,אנכי ה"א" (שתוכנו קבלת המלכות) -- ,שתהיו משועבדים לי", לעבוד את ה' בקיום מצותיו בפועל ? (כדמוכח גם מפרש"י לפנ"זיי: ,לפי שיש פרשיות בתורה שאם עשאן אדם
בכו"כ מקומות.
ז)' דהרי אף לפי" הב' איץ הכונה בפירש"י שטעם אמירת תיבות אלו הוא להגיד שהוא דיין להפרע ונאמן לשלם שכר -- כ"א לפי ש,גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות וכו" לפיכך בא עליהם כו'", ומ"ש רש"י ,דיין להפרע ונאמן לשלם שכר" ה"ז רק פי" התיבות ולא תירוץ ל,מאי קמ"ל". משא"כ בפ' וארא ה"ז גם הטעם לאמירתו
יתרו שם. ועוד. ונת' בכמה מדרשי רז"ל, דרושי חסידות וכו'.
68 ואף שלשון שעבוך, פירושו הכנעה וכיו"ב -- אין הכוונה שבלשון שעבוד אין נכלל ענין העבודה בפועל -- כ"א ששעבוד שייךר גם בנוגע להכנעה בלבד (כמו ,שעי בודא. דר"נ", , שעבוד קרקעות" וכו'), אבל בכו"כ מקומות כלול עבודה בהשעבוז, כמו ,ועבדום" (לך טו, יג) תרגם יונתן ,וישעבדון בהון", וכן ,היתה משעבדת בה בקושי" (פרש"י שם ט, )0), וכן ,ורב יעבוד צעיר" (תולדות כה, כג) ותרגם אונד קלוס ,ורבא ישתעביך לזעירא". ועוד.
מקבל שכר וא"ל אינו מקבל פורעניות, יכול אף עשה"ד כן ת"ל וכו 6 -- וכאן מחלקם ,וקבלתם עליכם מלכותי, מעתה קבלו גזרותי" :י?
ג) ולאידך גיסא: אם קבלת המצות הוא. ענין בפ"ע וקבלת המלכות לחוד -- א"כ הי' צ"ל בא הציווי לקבלת המצות קודם שנצטוו בנ"י במצוה הראשונה ?
ד) מהו דיוק לשון רש"י ,מעתה קבלו גזרותי" *יי ולא ,מצותי" וכיו"ב כרגיל בפרש"י ברוב המקומות ?
ה) מדובר כמה פעמים שכאשר רש"י מפרש ב' פירושים (או יותר) בענין אחד ה"ז הוכחה שבכל אחד מהפירןשים יש איזה קושי שאינו בהשני ולכן מביא שניהם (כי לא ראי זה כראי זה) -- ולכאורה בנדו"ד הרי כ"א מב'
הפירושים מובן בפשש"מ. ומה הכריחו
להביא ב' פירושים ?
ו) כן מדובר כמ"פ שבכלל אין רש"י בפי' מזכיר שם בעל המימרא של הפירוש המובא (וטעמו פשוט -- אין זה נוגע לפשוטו ש"מ) -- ומזה, שבמקום שמזכירו, ה"ז הוכחה שגם השם של בעל המימרא נוגע בהבנת הפי' בהכתוב -- וצ"ל מה נתוסף ב" הבנת הפי' (השני) בזה שאמרו ;רבי" ?
ז) הלשון הרגיל בשייכות ל,עבירה* הוא ,לעבור", ,ליכשל" וכיו"ב -
*ן1) אף שכן הוא במכילתא שם.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.