67
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ו עפ"י הנ"ל יש לבאר -- בדא'פ -- החידוש במה שאמר רבה ,טהור טהור" שאינו אותו הענין ד,הקב"ה אמר טהור", ולכן דוקא דעתו של רבה הכריעה את דעת ה,מתיבתא דרקיעא" :
לגבי בחינת ,הקדוש ב"ה", שהביטול והיחוד של העולמות שמצד בחינה זו הוא בבחי' ,אחד", היינו עשישנם עולמות (אלא שהם בטלים, כנ"ל) -- הנה לגבי בחי' זו יש תפיסת מקום לעולמות (ולהשגת העולם והבנתו).
ולכן ,כולהו מתיבתא דרקיע - שענינה (ע"ד לימוד התורה למטה) הבנה והשגה דוקא -- אמרי טמא" -- אף שידעו שהקב'ה אומר טהור -- כי הגילוי דבחינת ,הקדוש ברוך הוא" (היינו הביטול ד,אחד" שמצד בחי' הסובב) שהאיר בהם, הי' בבחיי מקיף ::, אבל אינו מושג בשכלם שנשאר במציאותו, כנ"ל 5 ומצד מדרגתם הם (בחי' ממכ"ע) הסברא נותנת שהוא טמא, כנ"ל סעיף ד';
משא"כ רבה בר נחמני שהי' ,יחיד בנגעים", היינו שהאיר בו מבחינת ,יחיד" י: שאינו בגדר עלמין כלל - לגבי בחינה זו אין העולמות (והשכל שבהם) תופסים מקום כלל, ולכן סברתו של רבה הכריעה דעת ה,מתיבתא
2) לקו"ת שם (כד, ב). הנחות הר"פ שם (ע' קנו). ספהמ"צ שם (ע' קד).
3) להעיר מעירובין (יג, ב הובא ב" לקו"ת שם) שלא קבעו הלכה כר"מ מפני שלא יכלו חבריו לעמוך על סוף דעתו.
4 ספהמ"צ שם. יראה גם לקו"ת שם.
תזריע א
דרקיעא", כי להיות שהי' מבחינת ,יחיד", לכן המשיך בחינה זו גם בעולמות (ובשכל שבהם) -- והוא ע'"ד פס"ד רב" שכששאלוהו הטעם שתק (ולא הסבירו באותיות דהשגה) אבל לא חזר בו מפס"ד זה 5.
[וזהו מה שרבה הי' ,יחיד בנגעיםי -- שאצל רבה האיר בחינת ,יחיך" (לא רק בעולמות סתם, אלא) גם בהענין ד,נגעים"].
ועפ"ז יובן זה שהקב"ה אמר ,טהור* (פעם אחת) משא"כ רבה אמר ,טהור טהור" (שתי פעמים) -- כי מה ש-
הקב"ה אמר ,טהור" ה"ז (רק) ענין
הטהרה שמצד בחי' האור שלמעלה מעולמות -- ולכן ,טהור" פעם אחת: משא"כ ההכרעה דרבה היא שגם מצד העולמות הוא ,טהור? -- ולכן אמר ,טהור טהור" שתי פעמים: ,טהור" מצד בחי' האור שלמעלה מעולמות, ו,טהור" מצד העולמות.
ז+ והגה דין זה ש,ספק (אם בהרת קדמה או שער לבן קדם) טהור", נלמד (כנ*ל בתחלת השיחה) מהכתוב ,לטהרו או לטמאו" שבסוף פרשתנו.
וע'פ הכלל ,נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן"': -- יש לקשר ענין
66 ראה בלקו"ת שם (כד, ב) ובהנחות הריפ שם (ע' קנו), שגם המתיבתא דרקיע ידעו (לאחרי שאמר הקב"ה) שהדין הוא שטהור, ורק שלא ידעו את טעם הדין ופי" רוש ,מאן נוכח" הוא -- שיבא להתאמת אצלם . , בהשגה (ספהמ"צ שם קד, א
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.