66

6 לקוטי

-- הוא טמא (מספק עכ"פ "): ו" הקב"ה אמר, שהוא טהור -- כי בחי' האור שלמעלה מעולמות אינו נותן מקום לישות., והביטול שמצד אור זה הוא בחי' .ביטול במציאות"*י, ולכןי כל שלא נודע בבירור שהאדם נטמא -- הוא טהור.

ה. והנה ידוע שגם ,אור הסובב כל עלמין", יש לו שייכות לעולמות, שהרי הוא ,סובב" לעלמין'י. ומטעם זה נקרא אור הסובב בשם ,הקדוש ברוך הוא", שפי' ,קדוש" הוא מובדל כנ"ל -- כי מזה שצריך ,להודיע" :3 שהוא מובדל מעולמות, הרי מוכח שהמדובר בבחי' דאלקות שיש לה איזו

שייכות אליהם; דבאם הוא למעלה מכל שייכות לעולמות, אין שייך גם לומר עליו שהוא מובדל מהם*'.

ומזה מובן, שגם הביטול דעולמות שמצד בחינת אור זה, עם היות שהוא

שאינו שייך לעולמות כלל, אינו שייך גם השגת השלילה. ולהעיר משעהיוה"א פ"ט.

חזריע א

,ביטול במציאות", כנ"ל, אין זה באופן השולל לגמרי מציאות העולמות מ.עיקרה, כי אם שישנה איזו ;מציאות" שהיא בטילה אליו ית' (והביטול הוא באופן של ,ביטול במציאות").

אמנם * למעלה מבחינת ביטול זו היא בחינת ביטול העולמות שמצד ,עצמותו ומהותו ית'" ,שאינו בגדר עלמין כלל". כי ביטול זה הוא באופן השולל מעיקרו כל מציאות זולתו ית (משא"כ הביטול שמצד בחי' אור הסובב, שהוא באופן הנותן מקום ל,מציאות" העולמות אלא שמציאות זו בטילה אליו ית', כנ"ל).

ולכן מבואר, שלגבי עצמותו ית' ,לא שייך עליו מלת אחד" -- כי ,אחד" אינו מורה על שלילת מציאות העולמות מכל וכל (שהרי יש גם ,אחד המנוי" שיש שני ל, וענין האחדות שב,הוי' אחד" הוא שמציאות העולמות מיוחדת עמו יתברך [והיינו שישנם ז' רקיעים וארץ (המרומזים באות ח' ד,אחד") וד' רוחות העולם (המרומזים בהד ד,אחד"). ומיוחדים הם עם הקב"ה אלופו של עולם (המרומז בהא' ד,אחד")] -- וענין (האחדות שבאופן) זה שייך רק בבחי' האור שבגדר העולמות. משא"כ היחוד שמצד עצמותו ית' הוא (לא באופן ד,אחד", אלא) באופן ד,יחיד", היינו ,שהוא לבדו הוא ואפס זולתו".