65

חזריע א שיחות 65 הגבורה. והביאור בזה: מדת החסד שלמעלה מעולמות -- בחי' ,סובב כל רואה טוב בכל אדם, ובמילא הרי עלמין", שלכן נקרא בשם ,קדוש כולם ראויים להשפעת טוב וחסד -- ברוך הוא" -- לפי שהוא קדוש

ולזה מנגדת מדת הגבורה, שענינה לדקדק ביותר עד שגם שמים לא זכו בעיניו. משא"כ ההשפעה ע"י מדת הרחמים שהיא (לא משום שהם ראויים לזה, כי בזה מסכמת היא למדת הד גבורה, שאין השפעת הטוב מגיעה להם -- ובכ"ז צריך להשפיע להם) מצד הרחמנות שעליהם, ועל זה אין ההתנגדות דמדת הגבורה 9 י

ג. מזה יובן בעניננו -- בהכרעתו של רבה בר נחמני בין דעת הקב"ה .ודעת המתיבתא דרקיעא -- שדעת רבה ,טהור טהור" (אינה מצד אותה

הסברא שמטעמה ,הקב"ה אומר טהור"יי

אלא) היא סברא שלישית (הכוללת את ב' הסברות), אשר גם סברת ה" מתיבתא דרקיעא אינה מנגדת לה.

והטעם שרבה בר נחמני הי' יכול להכריע בין הקב"ה ומתיבתא דרקיעא, הוא -- כדאיתא בגמרא שם: ,נוכח רבה בר.נחמני, דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהלות". והיינ שמצד זה שרבה הי' *.יחיד בנגעים" ו,יחיד באהלות". לכן ביכלתו לחדש סברא הכוללת את ב' הסברות ולהכריע ביניהן.

ד ויובן זה, בהקדים המבואר בלקוית דפרשתנו.י בענין .הקדוש ברוך הוא" ו,מתיבתא דרקיעא". אשר ,הקדוש ברוך הוא" הוא בחי' האלקות

ומובדל מעולמות יי; והאור שמאיר ב,מתיבתא דרקיעא" הוא מבחי' האלקות שבערך העולמות -- בחינת ,ממלא כל. עלמין".

וזהו ,ספק, הקב"ה אומר טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא":

ענין הטומאה בא מצד הישות (וט" הרתה בטבילה -- אותיות ביטול *3). ולכן, כשיש ספק אם לטהר או לטמא (היינו, אם הישות של האדם יש בה כדי לטמאו, אם לאו), מתיבתא דר" קיעא אמרי שהוא טמא -- כי האור המתלבש בעולמות (האור המושג במתיבתא דרקיעא) נותן מקום למציאות וישות, והביטול שבעולמות שמצד אור זה הוא רק ,ביטול היש"יי, לכ כשישנו ספק וחשש שהאדם נטמא [אשר זה גופא, שיש חשש שהוא נטמא, הר"ז הוכחה שאינו כדבעי :]

4 ראה ד"ה "ושבתה תרס"ו. ובכ"מ.