50

0 לקוטי

ב' פירושים בענין אחד, ה"ז מפני שכ"א מהם אין בו ליישב המקרא לפי פשוטו בכל הפרטים, בי יש קושי (או קושיים) בא' מה שאין בהשני (אלא שהפירוש שמביאו לראשונה הוא הקרוב יותר לפשש"מ). וצריך ביאור: מה הן הקושיות שבפי' הנ"ל ובמה עדיף הפי' הראשון לגבי השני?

ה) כאמור כמה פעמים -- באם רש"י בפירושו מביא דבר בשם אומרו (שלא כדרכו ברובא דרובא של פּד רושיו) הרי"ז לתוספת הסברה בפירושו -- וצריך להבין בנדו"ד, מה מלמדנו זה שר"א ור"י הם שפירשו כ"א את פירושו הנ"ל'?

ו) פרש"י, כידוע, מדוייק הוא בתכלית -- וצריך ביאור -- בהעתקתו מדברי המדרש ,משל למלך שהי' לו בן בית וכו' כדאיתא בויק"ר" - דממ"נ, אם כוונתו רק לציין לאיזה מדרש הוא מתכוון, ועל הלומד לעיין בפנים המדרש, הו"ל לקצר ולומר (לכל היותר): ,משל למלך * וכו כדאי' בויק"ר"; ואם ברצונו להודיע

7) ובפרט שבויק"ר שם (שממנו מביא וש"י ,משל למלך כו") נאמר הפי' השני בשם ר' שמעון (אלא שלהלן בויקייר (ספי*ב) מביאו בשם -ר" ישמעאל), הרי עכצ"ל שלפירוש רש"י נוגע מה שדוקא ן' ישמעאל אמר פי' זה.

68) ואף שבויק"ר (על אתר) לא גמצא משל אחר והי' דיו להעתיק רק ,משל כו" -- י"ל (בדוחק) שהוצרך להעתיק גם תיבת ,למלך" לפי שזהו סגנון הרגיל בכגון זה, כי אינו מתאים כ"כ לומר ,משל וכו' (סתם)", אבל ודאי -- ,שה" לו בן בית" מיותר בציון להמשל.

שמיני א

גם תוכנו של המשל -- הרי אין די תחלת המשל שהביא.

וע"כ צ"ל, דהוספת רש"י בהעתקתו ,(משל למלך) שהי' לו בן בית". ה"ז פרט עיקרי בהסברת פירושו. וצריך להבין: מה אינו מובן כ"א ע"י פרט המשל ,(למלך) שהי" לו בן ביתי.

ב. והביאור בכ"ז:

מכיון שפירושו של רש"י הוא על התיבות .ותצא אש", מובן שבהן הקושי שהכריחו לפרש ש,לא מתו בני אהרן אלא ע"י כו'":

אופן מיתתם של בני אהרן בכלל -- מובן, שה"ז ,מדה כנגד מדה" - העונש ד,ותצא אש וגו" כנגד החטא דהקרבת ,אש זרה* . אבל קשת: איך יתכן לומר בפשעש"מ שבלי ,ותצא אש" כאן יתאר הכתוב עונש הכי. חמור, בעוד שב' פסוקים לפנ"ז תיאר הכתוב באותה הלשון ממש -- ,ותצא אש" -- שכר הכי גדול, השראת השכינה שניכרת ע"י שיצאה ,האש מלפני ה'*3%.

[וכמו שפרש"ייי: ;שכל ז' ימי

1 פרשתנו ט, כב