41

בפשטות : רבינו הזקן סובר (וכמו שמעתיק בנוסח ההגדה שלו יי) שהגירסא (העיקרית) במשנה (הנ"ל) היא כהגירסא שברוב הספרים ,בכל דור ודור כו' שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (ודלא כגירסת הרמב"ם, שבמשנה לא הובאה ראי' לדין זה), ולכן כותב גם בשולחנו שהלכה זו נלמדת מהכתוב ,בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".

אבל -- זה גופא (שמחולקים בנוגע לגירסא) טעמא בעי.

ועוד צ'ע: מדוע מביא אדה"ז רק ,בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", ומשמיט התיבות ,והגדת לבנך ביום ההוא יי לאמר"* שהובאו במשנה ?

ואין לומר שהראי' דאדה"ז היא (לא

להחיוב להראות בכל דור ודור, כ"א) רק על זה שהמציאות דיצי"מ ישנה בכל דור ודור, ולכן משמיט ,והגדת לבנך" -- כי (נוסף על זה שאינו מובן : מדוע אינו מביא גם הראי' על החיוב, הרי) לפי"ז הו"ל להביא רק ,עפשה ה' לי בצאתי ממצרים", ולהשמיט גם התיבות ,בעבור זה"?

ה עוד שינוי בשו"ע אדה"ז לגבי הרמב"ם; לשון הרמב"ם היא ,ועל דבר זה צוה הקב"ה בתורה וזכרת כי עבד היית, כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד כו'"; ואילו לשון אדה"ז היא: ,ועל דבר זה צוה הקב"ה וזכרת כי עבד היית במצרים, כאילו אתה בעצמך היית במצרים עבד כן"".

8) ובפרט, שההוכחה על ש,עשה ה' לי גו'* מדבר גם בדורות הבאים היא מ,ביום ההוא" (מהרש"א פסחים שם).

חג הפסח

וע'פ הידוע שרבינו הזקן דייק בלשונו הזהב בכל תיבה ותיבה - נראה ברור, שבזה שרבינו הזקן (משנה מל' הרמב"ם, ו)מוסיף תיבת .במצרים" (הן בהעתקת לשון הכתוב וזכרת גוי והן בהפירוש ,כאילו כו''). כוונתו בזה יי היא להשמיענו, שהחיוב ד;להראות את עצמו" הוא (לא רק שיראה .כאילו אתה בעצמך היית עבד" סתם, כי אם) שיראה ,כאילו אתה בעצמך היית במצרים עבד", שהעבדות דמצרים היא עבדות מיוחדת -- בפרך וכו'. [ויש לומר, שפרט זה (לדעת רבינו הזקן) הוא גם לעיכובא. שבאם יצייר בעצמו שנגאל מעבדות סתם -- לא יצא ידי חובתו].

וצ'יע מנ"ל לרבינו הזקן לחלוק על הרמב"ם ולחדש שהאדם מחוייב להראות את עצמו כאילו נגאל מעבדות מיוחדת דמצרים %?

גם צריך להבין : לשון הרמב"ם היא ,ויצאת לחירות ונפדית* ::, ואילו רבינו הזקן משנה מלשון הרמב"ם וכותב ,ונפדית ויצאת לחירות""?