16

6 לקוטי

בנות הבאים לכפר על חטא האדם, שבחטאו עבר על רצונו ית' -- ותכד ליתו של הקרבן הוא שיהי' מרוצה לפניו יתברך. וכמ"ש בתחלת פרד שת הקרבנות:י: ,ונרצה לו לכפר". ויתירה מזה מצינו: ,ויעל (נח) עלת במזבח. וירח ה' את ריח הניחח ויאמר גו לא אוסיף לקלל עוד גו' כי יצר גן'"י אף שקודם לזה כאשר ראה ,ה' כי גו' וכל יצר גן'" י: -- הביא המבול, שינוי בענין (בטעם)

זה עצמו. ומכיון שכן הרי מובן ששינוי רצון זה, הנעשה ע"י הקרבנות. יש בו

משום נתינת מקום (.פתחון פה") להח '

טועים ואומרים שישנה ח'ו ,התחלקות" של ,רשויות הרבה" במציאות הבורא ב"ה -- כי השינוי ברצון מדין לחסד לכאורה סיבתה ה,התחלקות" דמדת החסד ומדת הגבורה - א-ל ואלקים.

ומעתה יובן הטעם למה דוקא בפד רשת הקרבנות חשש הכתוב ליתן פתחון פה לבע"ד; ולכן ,לא נאמר בה . . שם א-ל וכו' אלא ה'" -- שהוא שם העצם ושם המפורש המורה על פשיטותו ואחדותו של הקב"ה -- בכדי להורות שכל הקרבת הקרבן הוא לשם הויי, שלמעלה מעניני התחלקות ושינויים.

ה. ועפ"ז יובן תוכן הקישור שבין הבבא הראשונה בברייתא והשני' שבה

\יקָרא גב

נאמר .א' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים? (כדברי המשנה): כי לאחר שבבא הראשונה מבארת שאין התחלקות ושינוי במקום שהקרבנות מגיעים ועולים למעלה, מכיון שכולם הם לשם ה' (ו,לא נאמר בפרשת קרבנות כו" אלא ה") -- באה הבבא השני' לשלול גם,. סוג שני של התחלקות בענין הקרבנות מצד האדם המקריב למטה, שאין הפד רש בין המרבה והממעיט בכמות הקרבן -- ,ובלבד שיכוין את לבו לשמים".

וע"ד הנת"ל בנוגע לשאלת הגמ' ,מאי קראה" שהכוונה היא: מנ"ל בקרא שגם מצד האדם המקריב אין הבדל בין המרבה והממעיט, כך גם בברייתא (שענינה לבאר את השנוי במשנה בל' קצרה או ברמז *6 עיקר ההדגשה היא (בהוספה על המשנה) שגם מצד האדם המקריב אין לחלק בין המרבה והממעיט.

ולכן מדייק בברייתא ,ונאמר בשור הגס כו' ובעוף הדק כו' ובמנחה כו" בשינוי מל' המשנה: נאמר בעולת בהמה כו" ובעולת: העוף כו' ובמנחה -- היות והמשנה מבארת את השוין בין המרבה והממעיט כפי שהוא מתבטא בהקרבתו ועלייתו של הקרבן להוי', וע"כ נאמר במשנה ,עולת בה" מה", ,עולת העוף", שהעולה היאכולה כליל על המזבה -- כולה להקב"ה, והיינו ששיעורם של הריבוי והמיעוט הוא בכמות ההקרבה על המזבח -- דבין עולת בהמה שהיא ,כליל" בכמותה המרובה, בין עולת