14

4 לקוטי

וקרא בנוגע להאדם, מביא ר"ז (בגמ') מהכתוב ,מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל", ש,העובד* קאי על האדם המביא קרבנו (כמו שפרש"י), אשר שנתו (של העובד) ,מתוקה", ,אם מעט ואם הרבה" (בד מדה שוה, בין שהקרבן ,מעט? בין ,הרבה"), ,יאכל -- מתן שכרו". הרי שמכתוב זה ילפינן ש(גם) מצד ,הד עובד" אין חילוק בין ,מרבה" ל,ממעיט".

ורב אדא בר אהבה אומר הכתוב ,ברבות הטובה רבו אוכלי' ומה כשרון לבעליה" -- שאין כשרון ויתרון ל.בעליה" של (הטובה -- היכו) הד קרבן ** ע"י .רבות הטובה", שמרבה בקרבנו. כלומר, שגם מצד בעל הקרבן (,בעליה") הנה א' המרבה וא' הממעיט

) כ"כ בחוא"ג מהרש"א כאן. אמנם בפרש"י כאן שקאי על הקב"ה. וי"ל שזהו לפי הגירסא בגמ' שמביא גם סיום הפסוק שכ"א ראות עעיו* (כבע"י כאן. וראה במהרש"א בסיומו שגם לענין תיבת ,אלא (כדי שתאמר כו)" גריס רש"י כבע"י וברש"י כאן צ"ל ד"ה חדש בתיבות ,כ"א ראות עיניו" כברש"י שבע"י) שקאי על הקב"ה, משא"כ לפי גירסתנו בש"ס שאינו מביא המשך הכתוב (וגם אינו נהמז בד .וגו'") יש לפרש ש,בעליה" קאי על בעל הקרבן. ובמהרש"א כתב ש,בעליה" קאי על בעל הקרבן גם לפי הגירסא בגמ' שמביא סיום הפסוק.

1 החילוק בין ב' כתובים אלו: הפסוק ,מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל* מדגיש הענין מצר הממעיט, שגם הממעיט -- יאכל מתן שכרו, והפסוק ,ברבות הטובה גו' ומה כשרון לבעליה" מדגיש הענין מצד המרבה -- שאין לו יתרון על הממעיט.

ויקָראג

ובזה יתבאר גם הקישור שבין סיומה (הנ"ל) של המסכת והתחלתה -- ,כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה" -- והיינו שגם המשגה הראשונה דנה ומחלקת בין שני ענינים אלו: כשרות הקרבן מצד עצמו, היינו שיהי' כפי רצונו ולרצונו ית' (בדוגמת ענין ,ריח ניחוח לה'"); וחובת הבעלים בהבאת הקרבן. ובשייכות לזה באה המסקנא בסיום המסכת: דעם היותם שני ענינים בהקרבת קרבן, הצד השוה שבשניהם (הן לגבי ,ריח ניחוח" לה' והן לגבי אדם המקריב) : ,א' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים" --- וכנ"ל דמהמשנה מובן בפשטות זעם מצד האדם הרי אחד המרבה כו'.

ד. ובהמשך לזה הובאה הברייתא להלן בגמ' (בשילהי המס): .אמר רשב"ע בא וראה . . בפרשת קרבנות שלא נאמר בהם לא א-ל ולא אלקים אלא ה'? -- חידושו של רשב"ע הואו דעם היות שכמה סוגים בקרבנות:: : ישנם הבאים לכפרה כמו חטאת, אשם כו', שהם באים לרצות את מדת הדין של מעלה, אשר ע"כ הי' מתאים שייאמר בהם שם אלקים; וישנם קרד בנות הבאים בתור הודאה על החסד הנעשה עם האדם, כקרבן תודה, וכמ"כ קרבנות שמביאים בקשר לענין של שמחה, כמו שלמי שמחה וכ" -- ובהם הלא מתאים השם א-ל המורה על החסד, כמ"ש:י ,חסד א"ל כל

2) ראה פרטי סוגי הקרבנות בפיה"מ להרמב"ם בהקדמה לסור קרשים.

3) תהלים נב, ב