12
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2 לקוטי
אחד* (ובפרט שהענינים האחרונים נאמרו ב,וא"ו המוסיף" על הענין הראשון) יי?
ב) מה יועיל זה שבקרבנות נאמר רק שם ה', למנוע מ,ליתן פתחון פה לבע"ד לחלוק" -- והלא מצינו כו"כ מצוות שנאמר בהן גם שם אלקים וגם שם א-ל (ויש שנאמר בהן שם ה' כמו במצות הקרבנות), וא"כ הרי יש ,פתחון פה לבע"ד לחלוק"* ולומר ש,רשויות הרבה הן", אף שבקרבנות
ויטָרא ג
שוחות
נאמר רק שם ה'?
ג) איך זה נקרא האומר ,רשויות הרבה הן" בשם ,בע"ד", דמתואר זה משמע דלבעל הנחה זו גדר המחייב לבוא עמו בדין ודברים -- והרי הוא כופר באחדות הוי ?
ד) הענין השני שבדברי רשב"ע הרי הוא, לכאורה, אותו הענין ממש האמור במשנתנו!
ה) עפ"ז למה שינה מלשון המשנח, ובמקום ,.עולת בהמה" ו,עולת העוף? אמר ,שור הגס" ו,עוף הדק"?
ו) האיך יעלה על דעתו של מישהו לאמר ש,לאכילה הוא (הקב"ה) צריך" ח"ו, עד שהוזקק רשב"ע להוציא מ"
טעות זו, וע"י הוכחות מכמה כתובים
וכו ?
ז) באם כן צריך לשלול אמירה זו - הרי צ"ל זה כהקדמה להל' קרבנות -- בתחלת מס' זבחים ולא בסיום מסכת מנחות.
ח) בשלילת רשב"ע את הקס"ד (ד,לאכילה הוא צריך") אינו אומר שלמעלה אין שייך ענין של אכילה, אלא ש,אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל וגו'* יי -- היינו שכן שייך ענין של ,רעבון", כביכול, למעלה, אלא שאז לא אומר לך (והטעם) כי לי כו
ג. והביאור בכ"ז : ההבדל שבין ה;מרבה" וה,ממעיט"
הערות
- 6. ואין לתרץ שזהו לפי שג' ענינים אלו יש בהם משום חידוש בענין הקרבנות -- שהרי ודאי שישנם עוד כו"כ ענינים בעגין הקרבנות שיש בהם חידוש ולמה דוקא ג' אלה באו בברייתא זו.
- 0. בחדא"ג מהרש"א כאן מפוש המשך הבבות : זה שא' המרבה כו', הוא הוכחה שהקרבנות הם לשם ה' ,אבל אלקים אחרים בודאי דיבחרו במרובה באכילה יותר. ואמר ושמא תאמר גם הוא לאכילה צויך, ה"ז מפורש בראיות דאינו וכו' ".
- 3. אבל לפענ"ד אינו מובן, מהו ההכרח שמי שאומר ששתי רשויות הן ח*ו יאמר .בודאי דיבחרו במרובה באכילה יותר". וגם אינו מובן מה שממשיך : ושמא תאמר גם הוא לאכילה צריך כו'. שהרי כבר הוכית דא' המרבה וכו' משא"כ באלקים אחרים .דיבחרו במרובה באכילה יותר", וא'"כ איך אפשר לומר אח"כ : ושמא תאמר גם הוא לאכילה צריך.
- 4. וראה בעיון יעקב שמפרש ב' הבבות הראשונות כאלו הם בבא אחת -- ולא משמע כן מל' הברייתא. ומה שמפרש המשך הבבא הג' ,כלומר כיון שהכל שוה לך רב או מעט תאמר שכן דרכו של רעב ותאב לאכול כו' להכי מביא הכתוב אם ארעב וגו" שהוא רק לעשות רצונו" -- אינו מובן שהרי ההוכחה מ,אם ארעב גו"" אינו שלא שייך ענין הרעבון למעלה, כ"א אדרבה שישנו -- ורק ש,לא אומר לך", וכדלקמן בפנים.
- 1. וגם לפי מ"ש הראב"ע (ועוד) בפי' ,אם ארעב גו"": אילו הייתי כאדם שיש לו צורך כו', ושבאמת אינו שייך רעבון למעלה, הרי עכ"פ אין ראי" מהכתוב שאין שייך רעבון.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.