3
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
והנה יש מפרשים*י שקושיא חדא .מתורצת בחברתה: קודם שמכריחין שהכתוב איירי בקרבנות נדבה. ה" אפ"ל שמיירי כאן בקרבנות חובה ואשר ע'כ נאמר ,אדם" ולא ,איש" בכדי למעט עכו"ם, וכמרז'ליי ,אדם אתם - אתם קרויים אדם ולא או"ה קרויין אדם"; אבל לאחר שדייקינן מ;כי יקריב" שהמדובר בקרבנות נדבה
הפיי דמה אדם כו' מכריח דבקרבנות נדבה דבר כו
במשכיל לדוד (וראה גם רא"ם וחזקוני כאן. ועוד) כתב שרש"י מתרץ דלא תקשה למה לא פי' כדרשת התו"כ (עה'יפ. ירושלמי שקלים פ"א ה"ד) ,אדם לרבות את הגרים"י לכן הקדים שב,קרבנות נדבה דבר הענין" שגם עכו"ם נודרים נדרים ונדבות (אבל ראה לקמן הערה 23. וראה לקמן סוף סע" ב), וא'"כ פשוט שאייצ לרבות גרים. ולכן מוכרח לומר ש,אדם" בא למעט גזול (וראה תו"ת עֶה"פ).
אבל אאפ"ל כן, כי לפרש"י בלאה"כ פשוט שגרים מקריבים -- ממש"נ (בא יב, מט) ,תורה אחת יה" לאזרח ולגר גו" ופרש"י: ,להשוות גר לאזרח אף לשאר מצות שבתורה".
בפי' המהרי"ק עה"ת וברע*ב כתבו שלכן הקדים רש"י לפרש ,כי יקריב*, כי אם הי' מדבר בקרבן חובה הבא על החטא, היי אפ"ל שלכן נקט לשון ,אדם" המורה על פחיתות (וראה מלביים עה"פ. ועוד) *, אבל לאחר ש,בקרבנות נדבה דבר הענין" מוכרח לפרש ,אדם" באופן אחר -- אבל פשוט שאין זה ע"ד הפשט.
6 דברי דוד בשם מהר"ן (הובא גם בש"ח).
7) יבמות סא, רע"א. וראה זח"ב פו, א. -----
*) אבל ראה זחיג מח, א. לקו"ת שה"ש כה, א ש,אדם" הוא שם המעלה. וראה לקמן הערה ?ו. וראה תו*ת כאך
יסָרא א
שגם עכו"ם מותרים להביאם כדאיי בחולין *י, הרי מתעוררת הקושיא למה נאמר ,אדם" דממעט לכאו' את הד עכו"ם? (והי' מתאים יותר תואר .איש" שאינו שולל עכו"ם).
אבל לשיטת רש"י בפי' על התורה אאפ"ל כן, כי *י: (א) מנ"ל בפשעש"מ שרק בנ"י קרויין ,אדם"? ואדרבה: מצינו כמ"פ בכתוב* (גם לפני פ' ויקרא) ,אדם" וכולל גם עכו"ם; ובד פרט שעה"פ יי ,אדם כי ימות באהל וגו' *, שעליו דרשו רז"ל ,אתם קרויין
8 יג בי
09) אבל מה שהקשה הד"ד עצמו [,דד א"כ בפרשת תזויע (יג, ב) דכתיב אדם כי יהיי בעור בשרו מאי קאמרת בי' למה לע נאמר איש"] אי"מ כלל -- דהרי דין נגעים הוא רק בבנ"י לא בעכו"ם, ולכן כתוב ,אדם", משא"כ קרבנות נדבה דשייך גם בעכו"ם.
0) ראה בקונ'. ומצינו כן גם כשכתוב .אום" (סתם). ולא רק כשכתוב ,האדם* בה"א (ראה תוס' יבמות שם ד"ה ואין דקאי על כללות מין האדם. וראה אנציקלופדי? תלמודית בערכו) או כשהאות שלפניי משמשת במקום ה"א הידיעה (כשמנוקדת בקמץ וכיו"ב *) -- וגם לא רק כשכתוב בניגוד לבהמה (שאז ישנם הסוברים (ראה יבמות שם וברש"י. כריתות ו, ב וברשיי) שקאי על כללות מין האדם -- וכמ"ש (בראשית ב, ה) ,ואדם אין לעבוד את האדמה").
1 חוקת יט, יך. ובפרט דשם לפג"ו עה"פ (יג) ,כל הנוגע במת בנפש האדם וגו' * דורשו רשיי ,,להוציא נפש בהמה*, וכאן אינו כותב <למעוטי עכו"ם'.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.