1
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א עה"פי ,אדם כי יקריב מכם קרבן לה' גו'", מפרש רשיי לאחרי שמעתיק את התיבות ,אדם כי יקריב מכם" : ,כשיקריב, בקרבנות נדבה דבר הענין":, ולכאורה ר"ל דמלי הכתוב <כי יקריב" -- שפירושו אם יקריב :
יקריב" שאז אין מוכרח שאיירי בקרבגות.
גדבה. ומה שתירץ הרא"ם, וכן מה שתירץ הגו"א -- כבר הקשה ע"ז בלבוש האורה. ומה שתירץ הלבוש שהראי' היא ממ"ש +,מכם" שפירושו ,מרצונכם" [ועפ"ז גם בטלה הקושיא דלהלן -- למה מעתיק רש"י תיבת ,מכם"] ג'יכ רוחק לומר בפשש"מ, שהרי פשטות פי' הכתוב הוא ש,מכם" נמשך לתיבת ,אדם", וכאלו כתוב ;אדם מכם כי יקריב",. ולא ש,מכם" פירושו מכם (מתוכו -- רצונו) דהאדם *. ולמה לרש"י להוציא הכתוב מפשוטו, וראה לקמן הערה 2 (וראה צדה לדרך שהקשה ג"כ על הלבוש -- אבל ע"פ דרך ההלכה).
וי"ל א עִ'יפ משנ"ת (בלקו"ש חי"ד ג' 8) שממ"ש רש'"י (וירא יח, טו) ,כי משמש בד' לשונות אי דילמא אלא והא" -- מהסדר משמע (אף שאינו מוכרח כיון שמקדים שיש ד' לשונות) דפי' הכי פשוט
ר א
היינו שהקרבת הקרבן תלוי' ברצונו של אדם; -- מוכח שהמדובר כאן (בהענין) הוא בקרבנות נדבה. שהבאתם תלוי' ברצונו של האדםי, ולא בקרבנות שיש עליו חובה להביאם.
אמנם לפי'ז צלה"ב: מאחר שה" הוכחה היא מהתיבות ,כי יקריב" י, למה מעתיק רש"י גם את התיבות .אדם . . מכם"'1
אח"כ מעתיק רש"י מן הכתוב תיבת ,אדם" בפ"ע, ומפרש: ,למה נאמר, מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל שהכל הי' שלו, אף אתם לא תקריבו מן הגזל".
והנה אין לומר שבהשאלה ,למה נאמר" כוונת רש"י שתיבת <אדם" היא מיותרת -- כי הרי מצינו בכ"מ' שהכתוב מקדים ,אדם" או ,איש",
,אדם כי יקריב -- כשיקריב כו'" (בלי תיבת ,מכם"). .7 תשא ל, לג לח, תזריע יג בו
חוקת יט, יד. ועוד.
הערות
- 1. ג) פרשתנו א, ב.
- 2. ומדייק לכתוב ,דיבר הענין* ולא ,דיבר הכתוב" כלשון הרגיל, כי לא רק כתוב זה בלבד איירי בקרבנות גדבה, כ"א כל הענין.
- 3. בראים הקשה, דמנ"ל ך,כי יקריב" פירושו ,אם יקריב", אולי פירושו ,כאשר
- 4. של ;כי" הוא ,אי" (אם), הינו שספק הוא אם יבוא הדבר, שזהו פירושו הכי *) ולהעיר מראב"ע שפי' תיבת מכם בב'
- 5. האופנים. (ופי' הראשון (והעיקרי) הוא כה" פיי שבפנים).
- 6. פשוט של ,אם" (עייייש בהערות 3, 4). וגם בנדו"ד פי' הפשוט הוא ,אם (ספק) יקריביי [וואה בדבק טוב: כי משמע ספק לכן פיי בקרבנות נדבה].
- 4. וראה פרש"י ביצה (כ, א): ובשל נדבה דבר הכתוב דכתיב אדם כי יקויב מכם משמע לכשירצה יקריב. וראה תו"כ עה"פ : אדם כי יקריב יכול גזירה ת"ל כי יקריב אינה אלא רשות.
- 5. משא"כ לפי פי' הלבוש דלעיל הערה 3.
- 6. כ"ה ברוב הדפוסים, וכן הובא ב" מפרשים. אבל בדפוס שגי וברש"י כת'י:
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש תתקנט לקו"ש חי"ב ע' 1
- לקוטי שיחות 12 לקו"ש חי"ב ע' 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.