356

. . . במענה על מכתבו מיום כ"ח תשרי, בו כותב אשר מתכונן הוא לנסוע בשעה טובה ומוצלחת לארצנו הקדושה ת'ו, ושואל אם נכונה היא השמועה שאסור לנסוע באניות ישראליות אשר ממשיכין נסיעתן גם בשבת קדש.

הנה, כמו שכתבתי בארוכה במ"א*, אופן הפעלת האניות בתקופתנו זו אינו משאיר שום מקום לפקפוק,

והנסיעה בשבת באניות ישראליות איסור גמור הוא. ולא עוד אלא שזהו חילול שבת בפרהסיא וביד רמה. ויש בזה גם משום חילול השם מבהיל לעיני כל העמים. וכל האיסור הוא גם כשהאני' מתחילה בנסיעתה אפילו בתחלת השבוע.

ומה שכותב שעל ידי נסיעתו באני' הנ"ל תרויח ארצנו הקדושה מספר דולרים שישתמשו בהם לקיומה והתפתחותה,

-- וכנראה אינו יודע שזהו אחד הטעמים של אלו הרוצים שיעבדה היל"ת, בש"ק בכל בתי חרושת ובשדות שבארץ ישראל, ועי"ז הרי מרויחים כסף הקבה יותר מאשר ע"י האניות -

הנה אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין אלא אדרבה -- בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).

ואם רוצה בקיום ארץ ישראל ובודאי מתאבל ומצטער על חורבנה - פשיטא שלא יוסיף בחורבן ע"י פעולות כהנ"ל.

ויהי רצון שבימיו ובימינו יקוים בפועל מאמרז"ל השלישי (ירושלמי תענית פ"א סוף ה'א) אלו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא. ובהוספה בשמות רבה (סוף פכ'ח): למה -- שהיא שקולה כנגד כל המצות . . .

בבבלי (שבת קיח. ב) איתא שתי שבתות כהלכתן. ואינו סותר להמאמר בירושלמי דתענית הנ"ל, וכמו שביאר רבנו הזקן בספרו לקוטי תורה פ' בהר רד"ה את שבתותי תשמרו. עיי"ש.

*) ראה לקו"ש ח"ו ע' 398 ואילך. המו"ל.