343
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הרי לאחרי (כלשון הכתוב) רגע קטן (אבל) בעגלא דידן נצא מהעבדות לחירות ולאור גדול, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
₪75
.. . והרי גם זה מעניני ימי הפורים האלה, אשר דרשו חכמינו ז"ל ליהודים היתה אורה -- זו תורה. ואדמו"ר האמצעי מפרש בזה (מתורת אדמו"ר הזקן) דיוק הלשון .אורה" בתוספת ,ה", כי בפרטיות הרי ,תורה -- אור" לשון זכר הוא המדובר בתורה שבכתב, ו/תורה -- אורה* המדובר בתורה שבעל פה (ובשרשה) ובאה ע"י מסינג.
ויהי רצון שעל פי הכלל שקבעו חכמינו ז"ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, יהי' ליהודים אורה ושמחה וששון ויקר גם כפשוטו ובכל הענינים .
(ממכתב ז' לחודש אדר הסמוך לניסן, ה'תשכ"ה)
₪7
. . . דרכו של יהודי לקשר כל ענין עם פרשת השבוע או הזמן, וכפתגם רבינו הזקן ,א איד דאַרף לעבן מיט דער צייט". הרי את"ל זוהי גם נקודת ימי הפורים הבע"ל, שקודם הנס הי' חילוק בין אלה שנהנו מסעודתו של אחשורוש ובין אלה שעמדו עם מרדכי. אבל כשבא הלחץ מבחוץ, גזירת המן להשמיד את כל היהודים מנער ועד זקן טף נשים, בלי חילוק והפלי' אם רק בשם יהודי ייקרא, מיד הביא את כל היהודים לאחדות במעמד ומצב של מסירות נפש, וכלשון רבינו הזקן (תו"א צז, א) מסירת הנפש על קדוש השם שהרי אם רצו להמיר דתם לא הי' המן עושה להם כלום שלא גזר אלא על היהודים אלא שהם מסרו עצמן למות כל השנה כולה ולא עלה להם מחשבת חוץ ח"ו וע"י בחינת מסירת נפש זכו לבחי' קבלה גמורה שנכנס ונמשך להם בחי' אוא"ס ב"ה ממש. ע"כ לה"ק. ויהיר שנזכה גם אנו לבחינה זו ולאורה ושמחה וששון ויקר .
(ממכתב ח' אדר שני, ה'תשכ"ב)
הערות
- 1. כלשון הכתוב: ישעי' נד, ז. ולאור גדול: יש לומר כי המבואר כשערי אורה (שם) דליהודים היתה אורה גדולה מאור, היעו מאור סתם, משא"כ אור גדול.
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש ח'שפג לקו"ש חי"א ע' 343
- אגרות קודש ח'תתקנו לקו"ש חי"א ע' 343
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.