334
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולסמוך גאולה לגאולה, גאולת פורים לגאולת פסח, ואף אשר גאולת מצרים היתה בשנת ב' אלפים תמ"ח, הרי אז הי' רק ההתחלה וצריך להיות ממשיך ויוצא עד הסיום, כימי (לשון רבים) ' צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
כ. בסיום ההתועדות טרם צאתו אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א. שיברכו ברכה אחרונה וימשיכו את עניני הפורים על כל השנה שיהי' אורה ושמחה
וששון ויקר, (משיחת פורים תשח"י)
... מובן אשר קיום מצוה זו* הוא בהיסח הדעת דוקא. כי כל זמן שמרגיש השמחה, הרי אי"ז אמיתית ענין השמחה דפורים כ"א דכל ימי אדר.
דומה לזה י מצות שכחה, ומינוי לנשיאות -- הבאים בהיסח הדעת. וכמארז"ל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו.
(אמר בדרך צחות: ולא מי שבורח מן הכבוד ומביט לאחוריו אם הכבוד רודף אחריו, ועל זה אמרו פני הדור כפני הכלב -- הרץ לפני בעליו ומביט לאחוריו אם בעליו הולך אחריו)
אמנם, יתירה עליהם פורים, כי בדוגמאות אלו הרי יש אחיזה לידיעה בדרך שלילה עכ"פ. שכחה: צריך לדעת שקוצר בשדה ובאותו מין דוקא (פאה ספ"ו). נשיאות: יודע מהכבוד אלא שבורח ממנו. משא"כ בפורים לא ידע לגמרי, לא מארור המן ולא מברוך מרדכי, והו"ע המס"נ שמצד עצם הנפש שלמע' מהדעת לגמרי.
וזהו מ"ש בת"זי יו"כ -- כ'פורים, כי ביו"כ הו"ע המסינ שמצד עצם הנפש, אבל עניניו עדיין תופסים מקום ויכולים לבלבלו. ולכן אסור באכו"ש וכו', ומעלת פורים היא עד דלא ידע, וכמו שבהגורם לזה -- מצבם כל השנה עמדו במס"נ, אף שעסקו במלאכה, אכו"ש וכו',
וע"י המס"נ דפורים ממשיכים אשר גם אחרי הפורים יהי' ליהודים היתה אורה גו' ויקר, וזוכים לגאולת פורים, וסומכין גאולת פורים לגאולת פסח, ובנוגע אלינו הוא מ"ש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות
ע"י משיח צדקנו ב"ב. (משיחת פורים, תשח"")
₪79
הערות
- 1. ד ראה ד"ה כימי צאתך מארמיצ, תשייח. ₪79
- 2. *) דשמחת פורים (ראה לקו"ש ח"ד ע' 1274). המו"ל.
- 1. ראה לקו"ת דברים צט, ב ואילך.
- 2. תי" כא (מ, ב). תו"א דרושי מג"א ובהוספות שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.