299

בכמות רגילה -- הנה לפעמים, זהו התרופה היחידה להציל את החולה, ובתנאים יוצאים מן הכלל, בכמות קטנה.

הנמשל מהו: -- דוגמא בין אדם לחבירו: התורה תורת חסד היא וכל דרכי' נועם ושלום. ואף עפ'כ מצוה היא: אם קרוא אתה לחברך ויש חשש בכשרות ביתו -- אסור לך לאכול מסעודתו אף שיתבייש עי"ז ברבים. ואם מעשן חבירו בשבת ויש זיק של תקוה שאם תמחה בידו פעם אחר פעם ותרעים עליו כדי נזיפה והכאה יחדל מזה -- מחויב אתה לעשות זה,

אם רואה אתה קבוצה המנהלים את המושפעים מהם ובפרט בחיי חנוך ללא אמונה בה' תורה ומצוותיו -- עליך החובה למחות בכל יכלתך ולהודיע, שאף שמצילים הם גוף המחונך על ידם לחיי שעה, מאבדים הם את נשמתו מחיי עולם, ורוצים להורידו לשאול תחתית. ומצוה של פקוח נפשות להציל את הילדים מהם בכל האמצעים ע"י גניבה גזילה וכו

והנה המוח יתמה: הנני איש מנומס, גם עפ"י ההלכה דרך ארץ קדמה לתורה. ואיך אעשה כנ"ל. איך אגנוב ילדים שהוא נגד חוק המדינה, אפגין בחוץ נגד חילול שבת של איש פלוני ואלבין פניו ברבים. וכו',

וע"ז הוא המענה -- כ"ז לבריאים סם המות הוא, אבל בחולי מסוכן פלוני -- זהו התרופה היחידית להצילו ממות לחיים.

ודוגמא בין אדם למקום, בדקות : יש מתאוננים על החסידים שמאריכים בלמוד החסידות קודם התפלה, בהתבוננות קודם התפלה, ובנתיים מאחרים זמן ק"ש ותפלה.

וע"ז הוא המענה -- לבריאים דבר המזיק הוא, אבל לחולי הנפש, אי אפשר באופן אחר, כי באם לאו יתפלל רק בשפתיו ולא בלבו ותהי' תפלתו בטלה הוא פסולה (ראה רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ו. שו"ע רבנו הזקן חלק או"ח סימן צ"ת. קונטרס אחרון בתניא ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים).

אלא שכמו במשל -- צריך בכ"ז זהירות יתרה, שתהי' הכמות לא יותר מן המדה, ע"פ ציווי רופא מומחה וכו', כמובן . . .

. . . ומובן גודל ערך הגמ"ח גם מזה ששלשת האבות, שאברהם הוא בקו הגמ"ח ויצחק קו העבודה ויעקב יושב אוהלים תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, הנה הראשון בהם הענין דגמ'ח. אברהם הגדול בענקים, ויה"ר מהשי"ת אשר ע"י שנדבק בדרכיו שמה הוא גמ'ח אף אתה גמ"ח הנה נזכה לקבל את התורה, תורת חסד, בשמחה ובפנימיות . ..

(ממכתב ג' סיון, תשי"ב)

₪79