285

. . . בנועם קבלתי בשורה הטובה שהתחילה להדליק נר שבת. וקבלה על עצמה להדליק מכאן ולהבא נר שבת ונר יום-טוב.

ויהי רצון שיאיר מזלה

ותהי' מצוה זו צנור וכלי לתוספת ברכה מאת השי"ת מקור הברכה בכל המצטרך לה.

וכמו שענין נר הוא שמאיר גם לשני, ובלשון חכמינו ז"ל: נר לאחד נר למאה,

יהא כן גם בענין זה, שפעולתה שהתחילה להדליק הנרות תאיר ותפעול על כמה וכמה בנות ישראל שתעשנה כדוגמתה,

ותקויים בכל אחת ואחת מהן הבטחת חז"ל: מצוה גוררת מצוה.

ב"ה, כ"ד כסלו, ה'תשל"ה ברוקלין, 1.י.

בנועם קבלתי מכתבך עם הבשורה הטובה שהתחלת להדליק גר של שבת. ובודאי תדליק גם נר של יום-טוב.

ואף על פי שעוד טרם הגעת לגיל בת"מצוה. אבל הרי מצוות חינוך -- הדרכה והרגל במעשה המצוות -- מתחילה בגיל רך ביותר בחיי היהודי. וגדול החינוך שאינו רק הכנה לגיל מצוות, לברדמצוה ובת-מצוה. אלא שזה מניח היסוד לכל החיים, וכמאמר החכם מכל אדם: ,חנוך לנער על פי דרכו. גם כי יזקין לא יסור ממנה* (משלי כב. ו). ומובן, שאף על פי שהכתוב מזכיר .נער". הכוונה גם לנערות וילדות, כמו שהוא בכמה פסוקים בתורה.

מצוה צריך לקיים, כמובן, לשמה. כלומר בתור ציווי הקדוש ברוך היא, ושלא על מנת לקבל פרס. עם כל זה, הרי כמה רמזים והוראות בכל מצוה, וגם שכרה בצדה בכמה אופנים, כיון שמצוה היא צנור לקבלת ברכות השם יתברך. ואם בכל מצוה ומצוה הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה במצות נרדשבת, שהפליגו בה חכמינו ז*ל (בגמרא. במס' שבת כג, ב. ובכמה מקומות),