277

ובעיקרו של דבר, כאמור הנני מניח שמבקשים הוכחה אשר לפ יחיו חייהם בנוגע למעשה בפועל, והוכחה האמורה חזקה היא, פי כמה מכל אותן ההוכחות והראיות אשר לפיהן מתנהגים בכל יום. ומה לנו דבר פשוט יותר אשר כשהולכים לישון בלילה מכינים הכל בשביל הקימה בבוקר ואף שאין כל סברא בשכל לומר שלמחר בבוקר תזרח השמש עוד פעם ויתנהלו כל הענינים, בטבע כמו שהתנהלו תמול שלשום, אלא כיון שעולם כמנהגו נוהג זה כמה ימים ושנים. בטח .חוקים" אלו ימשלו גם מחר ומחרתיים. ועל יסוד זה עושים השתדלויות ויגיעה כמה טרחות בשביל להכין הכל להנהגה מחר בבוקר, שאין לכל זה יסוד ,בשכל" לאמר אלא אם כן יש בעל הבית לבירה זו.

כאמור לעיל יש להאריך בכל האמור כהנה וכהנה, ולבאר עוד יותר אחדות מהנקודות, אבל. תקותי שגם זה מספיק ונותן די חומר להתבוננות ולמסקנה, אשר טועים אלו האומרים שצריכים לחפש הוכחות למציאות הבורא אבל הבריאה עצמה מציאותה נעלית מכל ספק -- בה בשעה שנהפוך הוא, ואדרבה : על פי תוצאות המדע הכי אחרונות בנוגע למציאות הבריאה, ובאיזה אופן ,לתאר" אותה, יש מקום לספיקות הכי גדולים, ובפרט שלאחרונה מתרבות הסתירות מתוצאות מדע אחד לשני, בכמה שטחים נוסף על הספק להמדעי הכי גדול, והעקרי והיסודי! מי לידי יתקע,. אשר ההתרשמות בעיני או באזני או במוחי בכלל -- יש לה איזה קשר עם מציאות שמחוץ לחושים והשכל האנושיים, מה שאין כן לבורא. או במלים אחרות, לפועל שפעל וסידר את כל הבריאה, שאין בזה נפקא מינא אם יש מציאות זולתי או רק רושם של מציאות, שהרי מושכל ראשון של האדם הבריא -- שעל פיהו הוא חי את כל חייו -- הוא של כל מציאות בעולמו שיודע אודותה -- יש סיבה הפועלת מבפנים או מבחוץ.

עוד הערה עלי להוסיף והיא: אשר מקרה בלתי נדיר הוא בטבע האדם שכשמביאים ראי' ,פשוטה" -- קשה לקבלה דוקא מצד הפשטות שלה, אבל תקותי שאין הדבר כן בנוגע להשואלים, שהרי היסוד האמור לא בשכל יסודו, וגם אינו משפיע על ההנהגה במעשה בפועל. וכנראה בחוש ! ואחד מיסודות אמונתנו בבורא עולם ומנהיגו ובמטמד הר סיני וקבלת התורה ומצוותי' -- שהמעשה הוא העיקר.

ינעם לי לשמוע תגובות בכל הנ"ל, וכאמור במכתב המצורף, תקותי, שירגישו בעצמם חופש גמור להביע דעתם אפילו במקום שאינם מסכימים

+ % + בהמשך למכתבי מענה על שאלתם הגלוי"

,האם יש דרך שאנו, כספקניםי נוכל להווכח באמתת מציאותו של אלקים - ובברירות, בלי שום פקפוקים ואו "ות של פקפוקים1" --