249

צרי י. . והנה סגול מרמז על אהבה שהסגול הוא חסד ושבא הוא יראה *. דהיינו אהבה* שהוא המצות שעושים לגרמייהו בחי' עמלק* שעושים לשם פנ", לא צוה ה' לנו למחות. אבל היראה רעה דהיינו המצות לא תעשה היא לנו למחות שהוא רע גמור מוכרחים אנו לצאת מהרע. וזהו תמחה את זכר עמלק בנקוד שב'א* בעצמם כנ"ל. ואהבה רעה דהיינו המצות לשם פנ" אין כח בידינו למחות שיהי' המצות נעשית כתיקונה בשלימות דנהי' קרח מכאן ומכאן אם לא יעשו המצות מפני שאינה כתיקונה. וזהו כי מחה אמחה את זכר עמלק בנקוד סגול ביד ה' למחות האהבה כשיבוא משיח ב"ב אבל עכשיו אין לנו לבטל המצות וצריכים לעשות אפי' אם יש בה איזו פנ" כנ"ל. וד"ל.

עִי' הנהגות פורים -- נדפסו בסוף ,רשימות על מגילת אסתר" ע' 23 *:

בקריאת פ' זכור (ופ' תצא) -- וכן בקריאת פורים (ופ' בשלח): זכר עמלק בצירי, או בסגול -- יש בזה מנהגים שונים. ולא שמעתי הוראה בזה.

ולכאורה נכון לקרות שניהם, ובפ' זכור (ופ' תצא) להקדים זכר בצירי ואח"כ זכר בסגול, ובקריאת פורים (ופ' בשלח) להקדים זכר בסגול ואח"כ

זכר בצירי'.

3\) ראה לקמן הערה 9י

4) תקוגי זהר תס"ט (קכט, ב). ובכ"מ. פרדס להרמ"ק שער הנקודות.

65 כנואה צ"ל : אהבה רעה.

6) שייכות עמלק ועשית לגרמייהו -- מבוארת בבונה ירושלים במאמר שלפני זה. וראה ג"כ תורה אור (פג, א). ועוד.

7 להעיר מרמב"ם הל' תשובה (פ"י ה"ב ואילך) : ומעלה זו כו" אין כל חכם זוכה לה כו" לפיכך כשמלמדין כו' אין מלמדין אותן אלא כו' כדי לקבל שכר עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתרה מגלים להם רז זה מעט מעט כו.

8 אולי צ"ל : שבא צרי, שייכות שבא וצרי -- ראה תקו"ז בהקדמה (טוו ב). תנ"ו (פט, ב), תס"ט (קד, כ), ת"ע (קכו, א), זייח שה"ש (עג, ד). פרדס שם.

9 במסורה שעל החומש דזכר -- דפ' בשלח -- הוא בצירי דפ' תצא -- מביא שתי דעות. וכנראה לזה כ"ון במשנה בוורה סתרפ"ה סקי"ח. ומסיק -- שנכון לקרות שניהם לצאת י"ש -- (בס' מעשה וב ובהגהות שם שמועות סותרות. וראה ג"כ הגהות פורת יוסף לב"ב כא, ב) -- ועל פי זה הספק הוא רק כנוגע לפ' תצא (וקריאת פ' זכור). אבל בס' קצות השולחן בהערות שבסוף ח"ד הביא כמה מנהגים גם כנוגע לקריאת פ' בשלת. ויש לייסרם ע"פ משנ"ת בס' בונה ירושלים סי" מד, אף שכנראה יש איזה אי דיוק ברשימה תו.

וע"פ המבואר שם אשר בפ' בשלח שיך זכר בסגול ובפ' תצא זכר בצירי -- צראה לי במו שכתבתי בפנים, שבפ' בשלח (ובפורים) יקראו לראשונה ובעיקר זכר בסגול ואח"כ, לצאת י"ש, זכר בצירי. ובפ' תצא (וזכור) -- להיפך, וכיון שקריאת המפטיר היא הוספה וז' קרואים - העיקר, יש לעשות כנ"ל הן בקריאת שביעי והך בקריאת מפטיר.

והעיקר כפתגם בעהמ"ס תורת חסד -- הובא בקצות השולחן שם: זכר (בסגול) זכר (בצירי) אָבי גוט אַבמעקעני