248

ובנוגע למש"כ הנ"ל ע"ד אדה"ז בסידורו בזה -- לא סמך שם אדה"ז ואף לא הביא שם -- לא הירוש' ולא הרדב"ז, ומה שהקשה -- דאאפ"ל דר"ת יחידאה הוא כיון שכתב החיד"א בשה"ג דפסקו של השו"ע הוא פסק ך' גדולים בדורו (ואם נפרש כן -- להלבה -- דברי החיד"א -- עדיפא הו"ל להקשות ולהפריך כל דברי הרמ"א בכ"מ שמחולק על השו"ע, כי מעולם לא שמענו שבב"ד של הרמ"א ישבו מאתים ואחד גדולים. ובכל אופן) אי"ז שייך לדברי אדה"ז שדייק בלשונו ר"ת וסייעתו יחידאי נינהו נגד הגאונים. ואחריהם וכו'. נוסף על כתבו שהשו"ע חזר בו. ולהביאו הפר"ח וערוך השלחן -- הנה בנדו"ד כולם כתבו כשיטת הגאונים (הפר"ח -- הובא בסידור שם. ברכ"י ועה"ש -- באו"ח סרס"א שם)

ביאור השיטות הנ"ל -- עייג'כ ס' מנחת כהן, ס' ביה"ש (להרי*מ טוקצינסקי). וערך ביה"ש באנציקלופדי' התלמודית . . .

. . . דחיובי שבת הוא שלא יפעול הפעולה ולא שלא תיעשה הפעולה, ולדוגמא בכתיבה וכו'. -- אין לומר כן בכל חיובי שבת, כדמוכח בכ"מ ובפרט בנוגע לכתיבה -- מחיוב נטלו לגגו דחי"ת ועשאו ב' זייניין (שבת קד, סע"ב). ואף דפרש"י שם והספר לכך צריך -- אין הטעם משום משלים וכו (כי זהו פי' רבא שם), אלא דחשיב כותב ב' אותיות (ואף שלכאורה ראי להיפך מהא דכתיבה בשמאל פטור -- י"ל הטעם שא"א שתהי' כתיבה ביד כהה (ועיין צ"צ לשבת פי"ב מ"ה (נ ג)) -- כזו שביד ימין שלו). ולהעיר גם מהוציא חצי גרוגרת ואח"כ עוד חצי גרוגרת שאם קדם והגבי' ראשונה פטור -- שבת פי א.

וצע"ק ממה שצ"ל כדרך המוציאין דוקא (שבת צב, א) וי"ל שאז לא מקרי הוצאה. ולהעיר מתוד"ה בהעלם (ב"ב נה, סע'ב). ואכ"מ. + ..

(ממכתב ר"ח סיון תשכאד)

. . . וז"ל בונה ירושלים, סי' מד (קרוב לודאי -- מרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע) :

עוד מענין הנ"ל, כתוב א' אומר כי מחה אמחה את זכר עמלק, משמע שביד ה' למחותו. וכתיב תמחה את זכר עמלק משמע שבידינו למחותו. והענין כך הוא דהנה זכר עמלק הוא קרי וכתיב : חד בנקוד סגול וחד בנקוד