247

והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה'"ג הרה'ח כו" אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).

וזאת להעיר אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן.

בברכת הצלחה בעמלו לברר דברי תורה, ובהלכות בין השמשות ביחוד, שכמה הלכת גברת תלוין בהן. ואע"פ שכבר דשו בה רבים וגדולים, -- כמה מעניניהם עדיין דורשים נגר ובר נגר לפרקיני' וליישבם. מיוסד על הנקודות וההוראות שבדברי גדולי ישראל, גדולי ההוראה הראשונים והאחרונים. ועד לגדול שבהאחרונים -- כ"ק אדמו"ר הזקן.

ויה'ר אשר בימי בין השמשות אלו דאלף הששי והשביעי, יום הששי והשביעי דימי בראשית, שבין השמשות שלו שגור בפי כל, והכל חרדים אליו לגמור מלאכתן עד שלא תחשך (רש"י כתובות קג, א) יצליח כאו"א מאתנו למלאות מלאכתו, מלאכת שמים, לעשות לו ית' דירה בתחתונים, אשר עי"ז הנה לילה -- דיום -- אלף -- השביעי -- כיום יאיר., וכמרז*ל בימי בראשית -- אשר ל"ו שעות שמשה אותה האורה . ..

. . . במה שהעיר בשו"ת הצ"צ חיו"ד סיר"ד. שפוסק בספק נולד קודם שקה"ח או לאחר שקה"ח שכיון שלא נראו שום כוכבים ברקיע בעת שנולד עדיין יום הוא, ומקשה כ' -- דלדעת רבינו הזקן בסידורו דביה"ש מתחיל משתשקע כל החמה ולאחר ג' רבעי מיל הוי לילה, א"כ אין נפק"מ בראיית כוכבים לדעה זו.

אבל איך שלא נפרש הברייתא דכוכב א' יום ב' בה"ש כו" -- אם הוא רק לרי"ו או גם לריה"ו (וכבר שקו"ט בזה בכמה ספרים, ואכ"מ) הנה באם אין נראים שום כוכבים ברקיע היינו גם לא אחד ואפילו מהגדולים -- עדיין יום הוא (ולא שקה"ח עדיין). ולכן סתמו הפוסקים בזה וכדאיתא בה"ס שמביא בשו"ת הנ"ל, ואי"ז שייך לפלוגתת ריה"ו ורי" כי ע"י אי ראיית שום כוכבים -- מבררים הס' אם שקה'ח אם לאו (כשהר מסתיר במערב. או

(ממכתב ה' ניסן תשט"ו) בַ"',,₪

, \ . במש"כ הרה"ג וכו' וכו' . . בענין ביה"ש -- תמהתי על תוכנו. ובפרט בידעי את הנ"ל מאז, שאין מובן איך כותב דברים כאלו (אלא -- שקונ' השלמה. הס' זכרון יוסף, בני ציון, דברי חנה. קנה וקנמון אינם תח"י). ואולי בא לו משום רצונו להגן עמש"כ בסו"ס חי' הרמ"ל וסייעתי' -- ואש" תמיטתי' מש"כ בזה בגימוקי או"ח סרס"א. וד"ל.