207

צבאה גו' כל גיא ינשא גו' (ישעי' מ) כל שפל ונמוך ינשא בגנך דאינון ישראל דאינון שפלים (ח"ג ר"פ, א), וכ"ק מו"ח אדמו"ר יבוא בראשנו להוליכנו קוממיות לארצנו וכמו שנאמר ויתא ראשי עם כי צדקת ה' עשה

ומשפטיו עם ישראל (עיין תנחומא חקת יו"ד). (ממכתב ר"ח אדר, תש"")

6/7

שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שקודם ההליכה על ציון ואחל --

נוהגין שאין אוכלין אבל שותים *. (ממכתב דשנת ה'תש"י)

*) ראה זה"ג עא, א. אחרונים בשו"ע או"ח סו"ס תקפ"א. לקוטי צבי. ילקוט אברהם לר' אברהם ליפשיץ לשו"ע או"ח סי' תקפ"א. אלף המגן שם.

. . . מסר לי . . אודות קושי מצבו ועד כמה שמרגיש את גודל אחריותו להשפיע לטובה על משפחתו שי' וסביבתו.

והנה ידוע הוא אשר דרש דרש כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ מכל אלו שזכו להסתופף בצלו, ומכל שכן מאלו שזכו להיות תלמידיו, אשר יהיו נרות להאיר דוקא, ולא הסתפק בדרישה, כי אם גם האציל מרוחו והשפיע בהם כח אשר בהשתדלות הראוי' יוכלו למלאות דרישה זו.

ובכל אחד מאתנו תלוי להוציא כח זה מן הכח אל הפועל, אף שלפעמים דרוש לזה התחזקות יתירה ויגיעה . . .

. . . כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ באחד ממכתביו:

חסידות האָט אויפגעטאֶן אַז וואו מ'איז איז מען ניט עלענט. עכ"ל, ואם ,בהיות הצדיק חי ע"פ האדמה . . בבחי' מקום גשמי" כך, על אחת כו"כ עתה דאשתכח יתיר מבחיוהי גם בזה העולם המעשה. ועל אכו"כ בצדיק שהוא רבי שהוא ממוצע המחבר בין הוי' וביניכם, הוי' שאין שייך לטבע ח"ו, והממוצע יש בו משני הענינים שהוא ממוצע ביניהם, וביחס לחסידיו ומקושריו העומדים גם עתה כמאז -- כיון שההתקשרות דיחידה צ"ל למעלה מהזמן -- בתנועה דהתקשרות ביתר עז, כי אומרים לנפשם וגופם: אי אפשי לנו אחרת כלל וכלל, ואז אין הפסק כלל ח"ז, ואדרבה רוח אמשיך רוח כו"