178

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אחד, אלא) שנתמשכן בשני חורבנין", ופשיטא שאין המדובר במשכן שילה וביהמ"ק.

ואעפ"כ כותב רש"י ,(רמז ל)מקדש", ולא בית המקדש :, כנ'ל, -- כי דרכו שאפילו ,אגדה" שבפירושו צ"ל מייד שבת דברי המקרא ובל' המקרא מצינו ,משכן" ו,מקדש? דהיינו הך, משא"כ .בית המקדש".

ד. ועפ"ז (שהעיקר בכוונת הרמז הוא ענין ה,משכון") יובן הטעם למה רמז הכתוב לב' המקדשות כפי שהם <משכון", שהוא ענין החורבן : דאדרבא ,משכון" -- מדגיש ומחדש*י שהדבר נמצא בשלימותו תמיד אפילו כשעבר מרשות לרשות; חורבן ביהמ"ק לא הי' באופן שהקב"ה ביטל המציאות ח"ו, כ"א רק שלקח את המקדש בתור ,משכון", ואח"כ החזירו (ועתיד להחזירו) לבנ'י.

ואתי שפיר מה שרש"י מסיים בפירושו: ,על עונותיהן של ישראל" - בי עי"ז מבאר למה אין זה אלא משכון : דאילו יצוייר שהחורבן הוא מצד המקדש עצמו (שהגיע סוף זמן קיומו שהוקבע לו בתחלה וכיו"ב), הרי זה ביטול; אבל מאחר דהסיבה היא ,עונותיהן של ישראל", היינו שהנהגת בנ"י גרמה -- הרי זה רק פוגע בהשייכות דביהמ"ק לבנ"י.

7) דלכאורה ,מקדש" הוא שם כללי (גם למשכן), משא"כ ,בית המקדש".

8) ולכן אין לפרש כאן ,.המשכן משכן* מלי ,ושכנתי* -- דמאי קמ"ל, שהרי כבר נאמר ,וכן תעשו, לדורות" (רשיי כה, ט) -- נוסף ע"ז ר,ושכנתי* ה" ד' פעמים ולא -- שנה

פקודי ג

ה. עוד טעם בהוספה זו ;על עונותיהן של ישראל" שבפירש"י - לתרץ: הן אמת של' הכתוב מוכח דאיירי בב' המקדשות ולא בשילה, כנ"ל, מ"מ זה עצמו צריך ביאור: למה לא רמז הכתוב גם חורבן שילה 1

ומבאר רש"י ,על עונותיהן של ישראל": שכאן מרמזת התורה למקדש ש,נתמשכן" (מבג"י, והיינו) בעד עונותיהן של כלל ישראל -- משא"כ משכן שילה שנחרב בחטאם של חפני ופנחס בני עלי, כמסופר בנביא *יי.

ו עוד י"ל רמז בהוספת רש"י ,על עונותיהן של ישראל", להראות תוקף קיומו של המקדש מצד הקב"ה, היינו גודל חפצו ורצונו ית' שיתקיים המקדש בתוך בני-ישראל: כי אעפ"י שעונות בנ"י הם הגורם לחורבן ביהמ"ק, והרי שנים רבות לפני החורבן כבר היו ,עונותיהן של ישראל", כבר עברו כו"כ עבירות, וכן הי' גם בבית שני -- בכ"ז חיכה הקב"ה זמן רב ולא נחרב המקדש עד שעברו רבות בשנים. האריך הקב"ה קיום ביהמ"ק שנים רבות בכדי שישובו בנ"י מד עונותיהן, וישאר הביהמ"ק בבנינו.

וגם ענין זה בא בהמשך למה שנת"ל: כוונת הכתוב כאן לרמז על ביהמ"ק העתידים להיות בבנ"י. ולכן מרמז כל הפרטים המבטאים את עוצם קיומם -- שגם בעת חורבנן אינם אלא בבחי' ,משכון", וגם זאת לא מצד המקדש, כ"א בעוונותיהם של ישראל :

*18) ש"א ב'ג. רש"י ד*ה באו (זבחים קיב, ב)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.