169

שיחה א

פקודי

א. בהפסוק : ,וירא משה את כל המלאכה גו' ויברך אותם משה" מעד תיק רש"י את התיבות ,ויברך אותם משה" ומפרש: ,אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם ויהי נועם ה' אלקינו עלינו וגו' י והוא א' מי"א מזמורים שבתפלה למשה".

וצלה'ב :

א) מהו הקושי בהבנת כתוב זה שבשבילו הוצרך רש"י לפרש נוסח ברכתו -- דלכאו', כאשר קיימו בנ'י ציוויו של הקב"ה, ובפרט כאשר ,עשו אותה כאשר צוה ה' כן עשו", ובעבור זה מתברכים, מובן מאליו מהו תוכנה וענינה של הברכה (בנוסח של ,אשרינו מה טוב וכו'", או יישר כח* וכיו"ב) ?

וביותר קשה, שרש"י מוציא לכאו' את הכתוב (;ויברך?) מפשוטו, כי הוא מפרש שלא היתה בל' ברכה כ"א בלי תפלה -- ,יהי רצון".

ב) הקדמת ,אמר להם" לכאורה מיותרת היא בפירושו, שהרי בכתוב גופא נאמר שיברך אותם"1

ג) מנ'יל להוסיף את הברכה השני': -ויהי נועם ה' אלקינו עלינו וגו'* - כי אף דמצינו שאמרה משה, מהו ההכרח שזוהי הברכה כאן בפרשת פקודי !

ואף אם הדבר מוכרח -- הו"ל לפרשו שם על הכתוב בתהלים [וכמו שלא הביא רש"י כאן בפ' פקודי על

1) פרשתנו לט, מג. 2) תהלים מזמור צ בסופו.

הכתוב * ,בחדש הראשון גו' באחד לחדש הוקם המשכן" מה שפי' בר"פ שמיני ע'ד יום השמיני, כי אי"ז מוכרח כאן].

ד) הוספת (;ויהי נועם ה' אלקינו עלינו") ,וגו' " -- שכוונתו בזה לרמז תירוץ קושיא לתלמיד ממולח -- מהי הקושיא ?

ה) מה משמיענו בסיומו ,והוא א' מי"א מזמורים שבתפלה למשח", בעוד שכתוב זה הוא ב(סיום) המזמור של תפלה למשה עצמו! ומה נוגע שישנם י"א מזמורים בתפלה למשה!

ואף שעד"ז איתא במדרש', אבל א) ידוע שרש"י אינו מעתיק מדרשים כ'א מה שנוגע לפשש"מ; ב) רש"י אינו כותב כאן ,כדאיתא במדרש* וכיוייב, שמזה מובן שהוא ע"ד הפשט ממש, ולא מדרש המתאים לפשש"מ.

ב. והנה תוכן פירש"י זה -- ברכה על השראת השכינה -- הוא גם בפ' שמיני על הכתוב * ,ויצאו ויברכו את העם" ופירש"יי;: ,אמרו ויהי נועם הי עלינו יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם כו' ".

וצלה'ב השינויים :

א) התם הושמט הסיום האמור בפירושו כאן: ,וגו' והוא א' מי"א מזמורים שבתפלה למשה" (אף שבדוחק גדול י"ל שסמך בזה על פירושו בפקודי).

6 מ יו 4 מדרש תהלים שם בתחילתו. 6 ט כב