157
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(אבל אפשרית -- מבלי כריעת ברכיים).
עפ"ז מובן שבמקום שנאמרו שניהם (ובפרשתנו ,ויקד" ,וישתחו") אין הכוונה להודיע על ה,קידה" בתור התחלה של השתחוואה (דמאי קמ"ל -- הרי אא"פ באופן אחר), אלא -- כענין בפ"ע, נתינת כבוד ע"י קידה, ולא הסתפקו בזה כ"א אח"כ הוסיפו כבוד והשתחו, פשטו ידיהם ורגליהם.
ומדגיש רש"י ע"י דילוג ענין הקידה, שוימהר משה עד כ"כ שכאלו לא היתה הקידה (מציאות לעצמה), כ"א עמיד -- וישתחו" *י.
וזוהי כוונת רש"י בהוספת ;מיד (וישתחו)" -- אף ד;וימהר" פשיטא
7) ובפרט לפרש"י דקידה ה"ז כפיפת קדקד -- בלאה"כ אין מציאותה (כשבאה ביחד עם השתחואה) ניכרת כ"כ, משא"כ להתרגום שזהו כריעת ברכים.
דפירושו .מיד" והול"ל ,כשראה כו הקריאה השתחוה", כי רצונו להדגיש שמיד וישתחו (כאלו בלי ;ויקד ארצה").
ה. מיינה של תורה בפרשיי דילן:
עפ"י הנ"ל יובן זה שרש"י כותב בפסוק זה ,שכינה" דוקא ולא שם אחר :
מבואר בתניא* שהשכינה נקראת כן ,ע"ש ששוכנת ומתלבשת תוך כל עלמין", ובנדו"ד רצה משה להשתחוות בשהוא רואה את השכינה קודם שעברה, לכן נזכר השם המורה על ששוכנת תוך כל עלמין -- ,השכינה".
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.