156

156 לקוטי שמשה הי' מודה על בשו"טיי, ולכן בכוכ מקראות שתוכנם בשו"ט שנתבשר -- לא נתפרש שהשתחווה].

ג. עפ"י הנ"ל דהפי" ב;(ראה) שכינה עוברת" הוא כשהתחילה לעבור, יש לבאר איך אפ"ל ש,ראה (משה) שכינה כו'":

הכתוב מדייק ,והי' בעבור כבודי וגו' * (וכפרש"י : ,בשאעבור לפניך*":י), והיינו -- דבעת שעובר, אז אין רשות (יכולת) לראות. משא"כ בתחלת בוא השכינה אפשר לראות ; ואין זו סתירה למאמר הקב"ה ,לא תוכל לראות פני", בי ראה שכינה עוברת (ותו לא) אין זה ראיית פניו של הקב"ה,

וגם ,וראית את אחורי" -- הוא יותר מזה, כדמוכח מפשטות הכתובים שבוראית את אחורי -- הי' חידו₪ש ומילוי בקשתו לאחרי גמר קריאת היגמה"ר וכו',

כ"א ראי' כללית: ,כשראה משה שכינה עוברת", במבט ראשון, תומ"י כשראה שהשבינה באה, תומ"י השתחוה.

ועפי"ז יש להוסיף ש(אף שעיקר כוונת הכתוב ב,וימהר משה" היא

1 או י"ל שכיון שכבר השתחוה על הקול כו' א"צ להשתחות עוה"פ כשנפרט הקול לקריאת היגמה"ר, אף שאינו דומה לגמרי (ראה לעיל הערה 1). או י"ל, בפשטות : כיון שהשתחוה בפישוט ידים ורגלים בתחלת שמיעת הקול -- מובן שלא קם מההשתחוואה עד לאחר גמר כל המאורע.

2) כוונת רש"י בפירושו : ,בעבור כבודי" -- משמע לאחר שיעבור, והרי זה סותר להכתוב שבעת עבור השכינה ושכותי -- לא יראה (אבל אח"כ) והסירותי גה" - לכן פרש"י .כשאעבור לפניך", היינו בעת שיעבור.

להגיד שמשה השתחוה קודם לדבור הקב'"ה, הנה) כלולה בזה גם מהירות כפשוטה (שהשתחוה במהירות גדולה) ומהירות כזו שבלעדי הכתוב לא היינו יודעים אודותה (אף שמשה עשה כל עניניו בזריזות, כנ"ל):

מובן שאינו דומה אופן ודרגת ההשתחוואה למלך בעת שראים אוד תו ,כמו שהוא" יי, לגבי הביטול בשרואים אותו מתחפש ומתעלם בדמות אחרת *י, או כשאין רואים אותו, אלא שיודעים שהוא נמצא כאן, ולכן תומ'י שראה משה את השכינה ,כמו שהיא* - מיהר קודם גמר ההעברה להשתחוות -- בדרגא הכי נעלית (נוסף על זריזותו הרגילה).

ד עפ"ז יש לבאר פרש"י ;מיד וישתחו" ולא ,מיד ויקד (ארצה וישתחו)" :

עה"פ *: ,ויקדו וישתחוו" פרש"י: .קידה כפיפת קדקד. השתחוואה משתטח לארץ". -- ,פישוט ידים ורגלים"יי. לא כפי' התרגום ,וכרעו" - דקידה פירושה שכורע על ברכיה ולפי"ז אף שאפ"ל כפיפת קדקד (,קידה") בלי השתחוואה, אאפ"ל השתח" וואה מבלי לכוף את הראש תחלה