154
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי
התיבות ,ויקד ארצה וישתחו"* (ולא ,וימהר משה'), שהרי, לפי קס"ד הנ"ל, עליהן קושייתו (למה השתחוה).
ד) רש"י מדגיש ,מיד וישתחו"?י
ועפ"ז צ'"ל שרש"י בא לתרץ קושיא המתעוררת בהתיבות ,וימהר משה", והיא: למה מיהר משה להשתחוות %:?
) או עכ"פ ,ויקד ארצה" כבפרש"י בא (יב, כז).
069 ומצד ב' קושיות האחרונות מובן שאין לומר דרש"י בא לפרש אהו הן הד בשו"ט שנתקיימו בפועל (כנ"ל הערה 7) שעליהן השתחוה, שהן ,כשראה שכינה עוברת" -- כנגד ,אני אעביר כל טובי על פניך" (לג, יט), ואשמע קול הקריאה" -- כנגך ,וקראתי בשם ה' לפניך* (שם).
0) כבקושיית כמה מפרשים, ומובן שבפשש"מ אין לומר כהפי' המובא בראב"ע, רבותינו בעה"ת, פי' תוס' עה"ת (הדר זקנים) רבינו בחיי (וכן פי' בחזקוני בפל" הראשון) ש,מיהר משה כאשר הזכיר רבעים שלא יאמר חמשים כו"", וכקושיית הראב"ע עצמו ,כי אין הדעת סובלת שיפסיק הוא זברי השם בעוד שהי' מדבר" (וראה שם מה שהקשה עוד. וראה פיי חת"ס עה"ת) *.
ועפ"ז מובן שגם אין לומר כמ"ש בתו"ת (בביאור שאלת הגמרא ,מה ראה משה") זמזה שמיהר משה משמע שלא ה" יכול לחכות עד סיום הדברים אלא .מיהר להש-
וע"ז מתרץ, שמכיון ,שראה שכינה עוברת", היינו שהיא עומדת לעבור :י, ו,שמע קול הקריאה", היינו שכבר שמע כל הקריאה, לכן השתחוה מיד, במהירות, כדי שלא לאחר מלהשתחוות ולהודות להקב"ה.
אמנם גם פי' זה צלה"ב:
א) מעיקרא פשוט למה מיהר משה (ואפילו באם הי' רק על הבשו"ט), כי בודאי כל מעשיו בעבודת ה' היו בזריזות גדולה :י, וע"ד מש"נ באברהם *:: וימהר גו' רץ גו' וימהר גוי וישכם גו'. ובפרט משה לאחר שעל שנתרשל נענש עונש מיתה *י.
ב) הסדר הוא שנשמע הקול ואח"כ עוברת וא"כ הו*ל לומר להיפך: ,כששמע קול הקריאה ו(אח"כ) ראה שכינה עוברת".
ג) איך אפ"ל ,טראה משה שכינה
תחוות באמצע הדבור, ש"מ שהי' מדה אחת שנתפעל עלי' ביותר ולא הי' יכול להתאפק מלהשתחוות (ופליגי בגמרא איזו מדה היתה) -- ולפי"ז הכרח שהשתחוה על א' מהיגמדהייר,
כי (נוסף על הנ"ל (הערה 4) שבפששימ אין כל משמעות שנתפעל עַל איזו מדה, הרי) קשה לומר שהפסיק והשתחוה באמצע הדבור, כנ"ל.
ועפי"ז יובן ג"כ בפשטות מש'"ע (שמות ג רז): ויאמר אנכי גו' ויאמר ה' גו" אף שכבר הקדים ,ויאמר של גו" - כי רק לאחר שנגמרה האמירה אפשר ל(הפסיק ול)קיים של נעליך, ויסתר משה ג
1 ראה חזקוני (בפיי הב') : לפי שראה כו' עובר והולך מלפניו כו" (אלא שהוא מפרש ש,הי' רוצה להתפלל כו"")
4 פרש"י שמות ד, כד.
הערות
- 1. *) ואלה"ק מהכריעות שבאמצע תפלת שמו"ע (ברכות לד, סע"א) וכיו"ב (אף שבשמו"ע צ"ל כעבדא קמי" מרי" כו' לפני המלך (שבת י, א. שו"ע אדמוה"ז סו"םס צה)) -- כי: א) מובן שכמה זרגות ישט בזה. ב) בשמו"ע מפסיק הוא באמצע דיבורו (דהאדם) להקב"ה, משא"כ בנדו"ד הוא שיפסיק משה זיבורו של הקב"ה אליה ג) ההשתחוואה בשמו"ע אי"ז גדר הודאה, כ"א גזדר הכנעה, כדמוכח מהזין (ברכות שם ע"ב) ,כה"ג בסוף כל ברכה וברכה והמלך וכו" *, שהטעם ע"ז ,כל מה שהוא גדול ביותר צריך להכניע ולהשפיל עצמו".
- 2. ואה בספורנו כאן: מהירות הד השתחוי' תורה על גדלות הדבר אשר לו יכנע המשתחוה.
- 3. וירא יח, ו"ז, שם כב, ג (ובפרש"י).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.