151
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
טעות באה מצד האדם הרוצה בה. וכדיוק חז"ל בלשונם : ,והרוצה לטעות יטעה' -- דאם נאמר שהמכוון הוא, כפי שנראה לכאו', שהקב"ה ציווהו לכתוב (,נעשה") אף אם עי"ז יהי פתחון פה לבנ"א, והיינו שאין לחוש גם אם מישהו יטעה -- דא"כ תיבת ,והרוצה (לטעות)" מה פירושה! אלא ודאי דהכוונה בזת לדייק שטעות זה א"א שתבא מצד התורה כ"א מצד שיש לפני זה רצון האדם לטעות.
ועל ענין זה מרמז רש"י באמרו ,יש לתרגמו בשני פנים", כלומר: האפשריות לפירוד וע"ז (חטא העגל שבו המדובר כאן) באה ע"י ש;יש לתרגמו (הענין שבתורה) בשני פנים"; לא אמר רש"י ,יש בו שני פנים" - כי מצד עצם מציאותם של ב' פירושים בתורה, אין נתינת מקום לפירוד, כנ"ל -- אלא משום שהאדם הלומד יכול ,לתרגמו" לפי תפיסתו הוא, בשני פנים**, ולנטות מהאחדות הפשוטה שבתורה, אפשר להשתלשל מזה הפירוד דע"ז ר"ל.
ועל פי זה יומתק שינוי (ג) הלשונות (המשמשות לפירוטם של ב' פירושים) וסידורם בפרש"י: בפיסקא זו כותב ;יש לתרגמו בשני פנים". בפיסקא שלאחרי' (שגם בה ישנם ב' פירושים) נאמר : .ויש אומרים". ובפיסקא השלישית: ,דבר אחר" - כי בהם מרומז סדר הירידה הבאה ע'י התחלקות ופירוד; מתחלה הוא רק בבחי' ,יש לתרגמו בשני פנים", שהאדם אינו מרגיש כדבעי ענין האחדות שבתורה ,ומתרגמו בשני
6 ומדויקת תיבת ,(בשני) פנים" - כי ענין זה עדיין הוא בתורה, בחי' פנים.
תשא א
פנים" ; הנה עי"ז נעשה (אח"כ) יע אומרים". נרגש ל,יש" האומר, עד שאח"כ נעשה מציאות נפרדת מאלקות (שדבר אחר"), ע"ז
וזהו גם הרמז דב' הפירושים שב" רשיי (לאחר ההקדמה שיש לתרגמו בשני פנים) : פי' הראשון הוא שקשר את הזהב בסודר, היינו שענין הזהב וכו' שיש לו קושרו בסודר בפ"ע ועושהו למציאות, ז, א. שחושב ש,כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (שהוא בדוגמת ,יש אומרים" הנ"ל), ופי' הב' הוא שצר צורת העגל בפועל - שמרגיש הוא א"ע כיש ומציאות בפ"ע לגמרי (בדוגמת ,דבר אחר" הג"ל).
ונקודת כל הנ"ל הוא חסרון בקב"ע מלכות שמים, דאם זה בשלימות אצלו, גם בתורה ירגיש האחדות פשוטה; וזה מרמז רש"י בפירושו על התיבות שלפני ,יש לתרגמו בשני פנים": ,ויתפרקו -- לשון פריקת משא" -- שמחשבים תומ"צ'י למשא, ובמילא פורקים את העול הזה -- ה"ז הקדמה ל,תרגם" התורה בשני פנים, ולאחיז לשאר הירידות.
משא"כ כשהאמונה והקב"ע היא ב" שלימות אז לא יבוא גם להתחלת
זד) עקב ח, יז ובסמ"ג מל"ת סד: אזהרה שלא יתגאה האדם במה שחננו הבורא הן בממון הן ביופי הן בחכמה אלא יש לו להיות ענו מאד ושפל ברך לפני ה' אלקים ואנשים ולהודות לבוראו שחנגו זה המעלה וכו'.
8 להעיר שמדובר בנזמי זהב וידוע דרזיל עֶה"פ נזם זהב באף גו' (אבות רפ"ו, פרש"י משלי יא, כב. וראה זח"א קי, א), ובפרש"י פריקת משא (סתם) -- וידועה תורת הבעש"ט עה"פ: כי תראה גו' משאו גו' (היום יום ע' כג).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.