141
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אהרן, כ"א על ,מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים", או על מיכה, כדד פרש"י להלן'י -- נמצא שרישא דקרא, ,ויקח מידם ויצר אותו בחרט", מיירי באהרן -- והסיפא ,ויעשהו (בלי נסתר כברישא) עגל מסכה" מיירל במישהו אחר י:, ואף ש,הרבה מקראות קצרי לשון":י, שאינו מפרש מיהו העושה, מ"מ דוחק לפרש בהמשך בכתוב אחד, כפי שהוא בנדו"ד, שלצדדין קתני.
3 כי מש"כ רש"י ,כיון שהשליכו וכו" הוא רק לפי' הא' דכאן, משא"כ לפי הב' שאהרן בעצמו צר צורת העגל, הרי מובן ש,ויעשהו עגל מסכה" קאי על אהד רן : ,ויצר אותו בחרט (צר אותו בכלי אומנות עד ש)ויעשהו עגל מסכה". וכמדוד בר כמ"פ שבכו"כ מקומות מפרש רש"י פי' כתוב לפי פ" אחד שלו שבהביאור במקום אחר, כי לפי' השנר שם -- אי"צ פירוש במקום זה. ועפ"ז מובן שבכתוב שלישי אפשר שיפרש רק ע"פ פי' השג, וכמו בעניננו -- שלקמן (לב, טז) מפרש לפי' השני ,שבחרט".
4) ואין לומר שלפיי זה ברש"י כונת ,ויעשהו גו'" היא (כפ" הכלי יקר - ועד"ז פי' באוה"ח) .לפי שנתעסק בהתכת הוהב מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו", כי (א) בפשוטו של מקרא לומר ש,מעלה עליו כו הוא חידוש, והי" צריך רש"י לכותבו בפירוש (ע"ד פרש"י לך יב, ה). (ב) מ"ש רש"י ,באו מכשפי ערב רב כו" ועשאוהו (משא"כ במיכה שכותב -- ויצא העגל)" הוא לא ספ" זה ולא כפי" זה (שבפסוק שלנו). ולהעיר שגם ע"ד ההלכה .,מחשבה רְעֶה אין הקב"ה מצרפה למעשה" (קדושין מ, א, ירושלמי פאה פ"א ה"א, וח'א כה, ב. ח"ב קנ ב. ה"ב ש] א) ואף שמחשבת ע"יז הקב"ה מצרפה למעשה (קדושין שם) -- הרי בנדו"ד לכל הדעות לא הייתה מחשבתו, ח"ו, לע"ז (כ"א - לטובה) אלא שעשייתו -- התעסקותו בהתכת הזהב גרמה אח"כ לע"ז (וראה לקמן סעיף :6
5) פרש"י ויחי מח, ב. וראה שם, א.
תשא ג
לכן פרש"י פי' שני: שויצר לשון צורה, בחרט כלי אומנות הצורפין שחורצין וחורטין בו צורות בזהב", דלפי"ז גם ,ויעשהו עגל מסכה" הד כוונה לאהרן.
אבל גם לפי' זה יש להקשות : הרי לקמן *: כתוב ,ואשליכהו באש ויצא העגל הזה" (ופרש"י: ,ולא ידעתי שיצא העגל הזה ויצא"), הרי משמע שאהרן לא עשה את העגל. ואף שי"ל שכתוב זה -- ,ואשליכהו . . ויצא וגו" -- קיצר בלשונו ולא חש הד כתוב להאריך בכל פרטי הענין *, אבל באמת נעשה העגל ע"י אהרן. שהוא צר צורתו וכו' (ורש"'י -- מפרש רק לפי' הא' כאן) -- כי פשטות ההמשך בכתוב (ואשליכהו -- ויצא העגל) משמע שהי' זה חידוש בעיני אהרן *י; ומשום זה מוכרח רש"י לה" ביא פי' הא', שאין בו מקום לקושיא זו.
ג. עפ"י הנ"ל יש לבאר הטעם למה כ' רש"י, כהקדמה לפירושיו: ,יש לתרגמו בשני פנים" ולאח'"ז מוסיף ,האחד . . השני":
דהנה כשרש"י כותב ב' (או יותר) פירושים -- שהוא משום הקושי שיש בכל א' מהם ומתיישב ע"פ פי' השני, כנ"ל -- הרי מובן (כמדובר כמ"פ) שהפי' הבא לראשונה הוא עיקרי
6 לב, כך.
7 וכן באמת צ"ל לפ" הב' שבפסוק שלנו (אבל ראה לקמן הערה *39) -- ולא הוצרך רש"י לפרש זה (לפי' הב') כי מובן הוא מעצמו (וראה לעיל הערה 13 וראה משכיל לדוד שם.
8) ומ"ש הרא"ם ,שמפני יראתו ממשה הוציא דבר שקר מפיו" -- כבר תמהו עליו המפרשים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.