140
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1020 לקוטי תרגום אונקלוס וכו' -- שכ"ז לכאורה ענינים צדדיים ?
ב. והביאור בכ"ז: הטעם שרש"י אינו מביא ראי' מפסוקי חומש הג"ל, הוא מפני שבהם נאמרה תיבה זו בב' רי"ש'ין -- ,צרור כספו". ,צרורות בשמלותם", ואינה הוכחה (גמורה) לפרשתנו שאין בה אלא רי"ש אחד (,ויצר") יי. אמנם גם מהפסוק דמלכים א'א להביא ראי' לתיבת ,ויצר" שהוא לשון קשירה, כי התם גופא אין הוד כחה (יותר מהכא) ש,חריטים" הם סודרים (דברים ששייך בהם קשירה) ללמדנו על ,ויצר" שפירושו קשירה. ולכן מוכרח רש"י להביא תחלה הפסוק דישעי' ,והמטפחות והחריטים* דמיירי בתכשיטין ושמבואר בו כי ,החריטים" הם מין דומה ל,מטפחות" (מאחר שסומכם זה לזה) -- והיינו סודרים -- ומזה נלמד ש,ויצר" הנאמר גבי ,חרט" בפסוק דידן - הוא +לשון קשירה".
אמנם עדיין יש מקום לומר, שאין זו הוכחה: איה"נ ש,חריטים" בלי רבים היינו סודרים, אבל לכאורה .חרט" (שבפסוק דידן) אינו ל' יחיד של ,חריטים" -- ורבים ד,חרט" הוא ,חרטים" (רי"ש -- קמוצה, וכמו חסד-
0) והרי ,צרורות" אינו שם דבר ובכייז כתוב בשני רי"שין (עיין רש"י ויחי מט, יט מט, יז).
1) והא דאינו מביא ראי' ממ"ש (ראה יד, כה) ,וצרת הכסף בידך* (ועד"ז (יחזד קאלל ה, ג) ,וצרת אותם בכנפיך"6 -- כי גם שם אפ"ל כב' הפירושים (וכמו שהוא ע"ד ההלכה -- ב"מ מז, ב*)%
חסדים, חרב-חרבות ועוד) -- ומאחר שאין הוכחה ש,חרט* הוא לשון סודר, הרי במילא לית לן גילוי מילתא לתיבת ,ויצר" שהיא מל' קשירה.
ולכן מביא רש"י ראי' נוספת מה" פסוק ,ויצר ככרים כסף בשני חרי" טים": שבו נאמר ,ויצר" ביחס ל,חריטים" (שהם סודרים, כדמוכח מהפסוק בישעי' שהביא לפנ"ז) הרי ש" ;ויצר הוא לשון קשירה? -- וא"כ גם בפסוק דידן פי' כן (כי מאי בינייהו !), ומזה -- ש,בחרט" שבפסוק דידן (שייך לקשירה ועכצ"ל ש)הוא לשון ,סודר":י. ול' רבים שלו - הוא יוצא מן הכלל (וכמו שמצינו רבים עד"ז בכתובים שלפני זה - אשה-נשים, בת-בנות ועוד).
אבל לפי' זה קשה בהמשך הדיבור בכתוב : מכיון ש,ויצר אותו בחרט" היינו שהניח אהרן אותו -- את הזהב -- בסודר וקשרו, נמצא שאהרן לא עשה את העגל, וא"כ הכתוב לאח"ז ,ויעשה' עגל מסכה" לא קאי על
הערות
- 1. *) וע*פ9 משנ"ת לקמן (סעיף ד) יש לקשר זה עם פס"ד הרמב"ם (מע"ש פ*ד ה"ט) ,שיש עליו צורה או כתב שנאמר וצרת הכסף". וראה תו"ת ראה (שם).
- 2. ואף שבישעי' פרש"י ,והחריטים -- תרגומו מחכיא דפוס של בית הרחם כן'* -- הרי מדגיש שם שזהו ,תרגומו" (ולא פשוטו). וכן מ"ש רש"י במלכים ,בשני חרטים -- מיני בגדים וסודרין, כמו המט" פחות והחריטים, כך חברו מנחם, אבל יונתן תרגם זה פלדסין, ואת שבספר ישעי' תרגמו מחכיא" -- י"ל שאין הכונה ב,אבל יונתן כו' =" שרש"י גוטה יותר לפי' זה (ואדרבה -- הפי' סודרין מקדימו ומביאו בסתם, אלא שמסיים שכך חברו מנחם -- ואינו כותב : מנחם חברו כו' אבל יונתן כו') כ"א שמנחם ,חברו* למ"ש בישעי', אבל יונתן (שפ" רושו הוא תרגום) אעו מחברו עם ישפ", כי הוא תרגם (ולא פשוטו) זה פלדטין ואת שבספר ישעי' תרגמו מחכיא*. -- וי"ל דיונתן לשיטתי' : סדינים מתרגם יונתן פלד דסין, ולכן אינו יכול לחברו לישעי" - כי בישעי' כתוב אח"כ סדינים בפ"עי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.