137
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לקומי
אין הכה"ג מחוסר בגדים בהעדרם, כמ"ש רש"י עצמו בפירושו'.
(כאר שבע סוטה מח, א. מרכבת המשנה הל' ביהב"ח שם. הכתב והקבלה פרשתנו כח, ל) שס"ל שאבני החשן הם האו"ת ** (כשיטת הגאונים וכו" שבהערה 12), ולכן מוכרח לומר שהאו"ת היו בבית שני אלא שלא היו נשאלין בהם.
וא'כ מובן מה שלא ס"ל לרשיי כן גם עיד הפשט -- כי פשטות הכתובים הוא שהאו"ת לא היו אבני החשן כמ"ש ,ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים גו' ,, ותכתב זה לאחרי כל ענין אבני החשן המבואר בכתוב לפנ"ז.
זן) ורש"י אזיל לשיטתו (שהאו"ת הוא שם המפורש) גם בפ" הגמרא (יומא עג;, א וגם אזיל לשיטתו זו בפי' (שם ה, ב) ש,מלתא דלא כתיבא בהאי ענינא (דמילואים) מנייל (שמעכבים בימי המילואים)* ה" כוונה לאו"ת, משא"כ להסוברים שהאו"ת הם אבני החשן (ראה לעי' הערה 12 והערה הד קוהמת) הרי ודאי שמעכבים (גם) בימי המילואים. וי"ל שהמאירי שפי' שהכונה ,לבישת מכנסיים ועשירית האיפה* אזיל לשיטתו בפירושו (יומא עא, ב) שכ': וזהו שבבית שני אעפ"י שעשו כו או"ת להשלים מנין הבגדים . . מ"מ לא היו נשאלין בהם מפני שלא היתה בהם רוח הקדש (עדמ"ש הד רמב"ם בהל' כלי המקדש פ"י הנ"ל וכד דלעיל הערה 16 שלשיטתו האו"ת הם אבני החשן). וראה גם תוס' הרא"ש ב' ר"ת ותוס' רי"ד מהדו"ק ב' רבינו ברוך שהכוונה ביומא (ה, ב) לפרישת שבעה.
ויייל שרש"י והרמב'ים אזלי לשיטתם גם בפי' הגמרא (יומא עג, א) ;פניו (של
תצוה גב
ה. מ,יינה של תורה" בפרש"י שלפנינו :
מבואר בחסידות *3 שהחילוק העיקרי שבין מקדש הראשון למקדש השני (אשר משו"ז חסרו ה' דברים במקדש שני יי) לא הי' כ"כ במדריגת גילוי האלקות שבמקדש עצמו, כי גם במקדש השני הי' גילוי בחי' בינה כמו במקדש הראשון, כ'א שעיקר החילוק הי' בהמשכת גילוי בחי' דבינה בגבולין, שבבית שני לא הי' יכולת להמשיך בחי' בינה אלא לגבי עצמו ולא בגבולין.
ולפי פרש"י כן הוא הענין גם בנוגע להחשן: החשן עצמו הי' גם בבית שני, אלא שענין ה,משפט" (שע"י נשפטים בנ"י והעולם), היינו פעולתו של החשן בעולם, ענין זה הוא שחסר אז: עצם החשן הי' קיים בשלימותו גם בבית שני 5
הכה"ג הנשאל) כלפי שכינה", שרש"י פ' (שם ד"ה כלפי) : ,כלפי או"ת ושם המפורש שבתוך החשן". כי יתכן לקרוא האו"ת בשם שכינה כי הוא השם המפורש, והרמ" בים לשיטתו (שאבני החשן הם האו"ת כני"ל) מפרש (הלי כלי המקדש פ"י הי"א) שכלפי שכעה הינו הארון.
ובזה יומתק מה שגם המאירי (שהולך בשיטת הרמב"ם כנ"ל) מפ' בגמהא (שם עא, ב) שכלפי שכינה היינו הארון כדעת הרמב"ם.
הערות
- 1. **) וכדמוכח מזה שלא הזכיר בענין עשיית בגדי כהונה (הל' כלי המקדש פ"ט) את האו"ת גם לא מנתינתן בחשן. וכן מוכח בפיה"מ (סוטה פ"ט מי*ב) : ,ושמיר נחש חופר אבנים ובו פתחו אורים ותוד מים". וראה בהערת 12 שכן פי' ר"א בנו בפירושו עה"ת ומסתבר שהולך בשיטת ה" רמב"ם אבין. וראה שם עוד די"ל דאזיל לשיטתו בפפי' .חשן" בשם אבי אבין.
- 8. לקו"ת הרושים לר"ה גז, ג. סידור אדה"יז שער התקיעות רמד, ב. וראה שער האמונה ז, א
- 9. יומא כא, ב, ירושלמי הוריות פ"ג ה"ב, וש"נ, שהש"ר ח, ט:
- 0. ומכ"ש לדעת הגאונים והרמביים (שבהע' 12 והע' 16) שאבני החשן הם האו"ת הרי לא ה" חסרון כלל בהחשן בבית שני. משא"כ לפי דעת ראב"ע (אחרי שם).
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ח'תתכט לקו"ש חי"א ע' 137
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.