127

שיחה א

שוחות ו

א. בתחלת פרשתנו מעתיק רש"י את התיבות ,ואתה תצוה. זך" ומפרש : ,בלי שמרים כמו ששנינו במנחות : מגרגרו *י בראש הזית וכו' ".

וצלה"ב :

א) מזה שרש"י אינו מפרש תיבת .זך" שבפסוק (שפירושו ,נקי*: וכיו"ב) כ"א רק מבאר הענין <בלי שמרים" -- מוכח דפירוש .זך" ידוע הוא וא"צ להביאו, אלא שצריך ביאור: זך ונקי ממה ומבאר ששולל שמרים. ואינו מובן: מאי קמ"ל! הרי מובן מעצמו דנקי היינו מתערובת כל דבר זר (כולל ,שמרים")י1

1) פה א;

*1) כגירסתנו במשנה אף שמסקנת הגמרא מגלגלו תנן (וכקושית הרא"ם כאן) וכ"כ גם הרמב"ם בהל' איסורי מזבח פ"ז ה"ח (וראה לח"מ שם).

2) ראה מנחות (שם, ב): אין זך אלא נקי. וראה רא"ם כאן.

) ואין לומר דרש"י בא לשלול שלא תאמר דגם כשיש בו שמרים אפשר לקרותו ,שמן זך" כיון שהשמרים הם בפ"ע למטה, שאינם מתערבים עם השמן -- שהרי מכיון ד,שמן אינו מתערב" (שמו"ר ריש פרשתנו) עם שום משקה, כנראה במוחש, ובכ"ז מוסיף ,זך" -- מובן מעצמו* דזך הנאמר בשמן הוא נקיות (ולא רק העדר תערובות) מדברים זרים.

לכאו' אפ"ל (וראה בצידה לדרך כאן)

ב) לקמן בפ' תשא: נאמר ,לבונה זכה", ולא פרש"י ,זכה" ממה1

ג) רש"י מביא ראי' לביאורו ,כמו ששנינו וכו' "; ולכאורה הביאור ,בלי שמרים" אינו זקוק לראי' כלל, כנ"ל 15

ד) אין דרכו של רש"י להביא ראיות לפירושו בפששימ מדינים שבחלק ההלכה שבתורה (וע"ד פרש"י בדיבור שלאח"ז: ,כתית -- הזתים ה כותש . . והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות שנאמר כתית

דשמרים -- מכיון שבאים מהזית עצמ אינם תערובת דבר ,זר", ולכן הי' אפשר לטעות ד,זך" הנאמר בשמן אנו שולל שמרים. אבל עפ"ז קשה לאידך גיסא : מהו יסודו של רש"י בפשש"מ שהשמן צ"ל .בלי שמרים" 1

6 ל לד.

65 בדבק טוב ושפיח כתבו דהראי' היא שאל תתמה האיך אפשר להיות שמן בלי שמרים -- אבל אינו מובן כלל דהרי רואים שיש שמן בלי שמרים.

ומה שהביא בשפ"ח רא" דאין שמן בלי שמרים ממתני' דב"מ (מ, א) ,המוכר שמן מזוקק כו' מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה" -- אעו, כי המדובר שם הוא ע"ד הנקרא בלשון בנ"א ,שמן מוקק(אע"פ שיש בו שמרים) *.

ואדרבה : מזה שהתנא (ע"פ פשוט) לא רק קובע השיעור אלא גם מחדש שהלוקח מקבל עליו שמרים מוכח דשייך שיהי' שמן בלי שמרים -- דאל"כ פשיטא דמקבל עליו שמרים.