115
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נו, כנ"ל, שע"י עבודת כל אחד ואחת בעניניו הגשמיים עפ"י תורה ה"ה ממשיך עצמותו ית' למטה בתחתונים.
אבל מ"מ אין עבודה זו אפשרית אלא לאחר העבודה ד,תרומת האדנים" ע'י אלו ש,מבן עשרים שנה ומעלה"; כי דוקא עבודתם זו בכחות פנימיים שלהם כפי שהיא מיוסדת על הביטול וקב"ע שמצד עצם הנשמה, היא הנותנת כח ויכולת לכאו"א להמשיך עצמותו ית' למטה ע"י העבודה ד,תרומת המשכן" 5.
וכמו בעבודת כל יום ויום, שדוקא לאחרי עבודת ק"ש (ותפלה) של הגדולים בישראל יש בכח כל אחד ואחת מישראל לעשות דירה לו ית' במשך כל היום כנ"ל.
ח. והנה כמו שבסדר עבודת היום לעשות משכן לו ית' הנה היסוד וההקדמה היא אמירת ,מודה אני" שהוא הביטול וקב"ע שמצד עצם הנשמה, עד"ז הי' בעבודת המשכן:
דהנה מצינו שכשמסר משה לישראל את ציוויו של הקב"ה על עשיית המשכן, נאמר קודם לזה: ,ויקהל משה את כל עדת בנ"י". ולכאו', הי' לו תחלה להקהיל את כל אלו שמבן עשרים שנה ומעלה ולצוותם על ,תרומת האדנים" הבאה לראשונה, ואח"כ להקהיל את כל עדת בנ"י, כולל גם הנשים ** ולצוותם על ,תרומת המשכן" ?
אלא שהקהלה זו" הי' בשביל לעו-
8 ראה עד"ז לקו"ש ה"ג ע' 933.
9) רמב"ן ו"פ ויקהל. אבל בזה"ב (קצה, א): ר"א פתח הקהל את העם האנשים והנשים והסף מה להלן כן' אוף הכא כו' שתין רבוא, ושם (קצו, ב): ויקהל כו' גוברין כו' לחודייהו. וראה אוה"ח ר"פ ויקהל.
0) ושייכת במיוחד לקביעות שנה זו
תרוסה א
רר את בחי' עצם הנשמה שישנה בכ"א מבנ"י בשוה יי, ולכן הקהיל משה את כל עדת בנ"י גם נשים וטף, בכדי לעורר את עצם הנשמה שבכ"א מישראל, בי עי"ז הי' אפשר אח"כ לצוותם על בנין המשכן:": שבעבודה דכחות פנימיים יורגש בחי' הקב"ע וביטול שמצד עצם הנשמה -- תרומת האדנים, ואח"'כ העבודה דנדבה הכללית למשכן.
ועד"ז הוא בכל דור ודור, שהתעוררות עצם הנשמה באה ע"י בחי' ,משה", ,דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" ", נשיאי ישראל שהם בחי' הראש ומוחין של בנ"י שבדור*, ובכח זה יכול כאו"א בעבודתו דכחות פנימיים שלו בק"ש (ותפלה) ואח"כ ע"י העבודה דלימוד התורה וקיום המצות, ו,בכל דרכיך דעהו" שבמשך כל היום כולו, לעשות לו ית' דירה בתח" תונים.
(תשליג), דז' אדר (שענינו באדיר -- ראה מגיא או"ח סתק"פ סקיה) חל בפ' תרומת (ראה של"ה חלק תושב"כ ריפ וישב) ע"ם מה דאיתא כתיקונים על משה רבנו ע"ה שאחר פטירתו מתפשטת הארתו בכל דרא ודרא לששים ריבוא נשמות (אגה"ק סו"ס כז), וי"ל שעי"ז נעשה התאחדות כולם (-- התעוררות עצם הנשמה שבכ"א). ומובן שבכל שנה ושנה ביום ההסתלקות הוא ביתר שאת ועז.
1 ראה לקו"ש ח"ו שיחה א' לפ' ויקהל (עִ' 217 ואילך).
3 תקו"ז תס"ט,
4 תניא פיב,
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.