114

14 לקוטי אור האלקי הנמשך ע"י עבודתו - בא בהגבלה.

וזהו מה שהסדר דק"ש (ותפלה) מוגדר הוא בנוסח קבוע, במספר מדויק של הפרשיות (והברכות). התיבות והאותיות (ופרטי הדינים בדקדוקם וכו') + -- שזה מורה על סדר העד בודה הפנימית : ,שמע ישראל" (שהוא ל' הבנה והשגה), היינו להתבונן בגדלות הוי' ולבא עי"ז ל,ואהבת את הוי' אלקיך" שתתעורר בלבו אהבתו ויראתו ית'*+. וע"י עבודה זו במוחו ולבו הרי הוא מקשר חכמתו בחכמתו ית', ואהבתו בהאור אלקי המאיר בספ" החסד יי (היינו כמו שאלקות נתלבש ונתצמצם במדות אלו), והיינו שמצד האדם הרי זו עבודה השייכת למדות פרטיות, ולכן נמשך עי"ז ג"כ רק האור המאיר בספירות פרטיות. לא עצמותו. ית'.

ו ואחרי העבודה דק"ש (ותפלה) באה העבודה דלימוד התורה וקיום מצותי', ואח"כ עבודת היום כולו -- ,בכל דרכיך דעהו" -- וענינם- לעשות דירה לו ית' בתחתונים *. והיינו שעי"ז ממשיכים עצמותו ית' למטה בתחתונים, כפי שהם במציאותם.

ובעבודת האדם הלזו שבמשך כל היום (עיקר חזמן דעשיית הדירה) אין בה הגבלות, באיזה אופן (איזה מסחר ומלאכה וכו') לעשות לו ית' דירה

7 ראה שו"ע או"ח סי' סא, שו"ע אדה"ז שם.

8 ראה תו"א בתחלתו. ובכ"מ. וראה קונטרס העבודה פ"ד ואילך.

9) ראה תו"א ז, ד. וראה דרמייצ שרש מצות התפלה פ"ב ואילך.

0) תנחומא נשא טז, עד"ז במדב"ר פיייג, \.

תרומ\ א

בתחתונים יי ; כי ענינה -- ש,התחתונים""י כמו שהם במציאותם ייעשו דירה לו ית! ע"י שעוסק בהם לשם שמים, ויתירה מזו יי -- באופן ד,בכל דרכיך דעהו". ובמילא מובן שאינה מוגבלת ג'כ רק לאנשים וכו' אלא שייכת לכל אחד ואחת מבנ"י**, מכיון שהיא עבודה במעשה ובפועל. אלא שדרוש לזה גם ,נדבת לב", היינו שיעשה כל זה בחיות ובהרגש הלב 5.

זה והנה המשכן בכללותו נעשה מהי"ג * (ט"ו 'י) דברים הגשמיים שבאו מתרומת המשכן הכללית - והייד

1 וכנראה בההפרש שבין תרומת ה" אדנים ותרומת המשכן : תרומת האדנים ה'' דבר מסוים ומיוחד בעולם -- כסף, וממנו עפשו את האדנים (ראה לעיל הערה 6466 משא"כ תרומת המשכן שמהן עשו את המשכן היתה מי"ג דברים הכוללים כל העגינים שבהבריאה, דומם, צומח, חי (ובי צירוף נדיבות הלב -- מדבר), כי ענעה לעשות כל עניני העולם דירה לו ית', ולא רק דבר מסוים -- כחות פנימיים של האדם.

2) כי המשכת עצמותו ית' הוא דוקא בתחתון שאין תחתון למטה ממנו (ראה תניא פלייו). ומובן דכמו שהוא בכללות העולמות עד"ז הוא בעוה"ז הגשמי עצמו (ראה תו"א ר"פ ויגש. לקו"ש ח"ו ע' דג ואילך).

3 ההפרש ביניהן -- ראה לקו"ש ח"ג ע' 907, 932. וראה לקו"ש ח"י ג' 14

4) דלבחי' עצמותו ית' שייך כאו"א, וכמאמר שם שמים שגור בפי כל אף בפי נשים ותנוקות וע"ה -- ראה ד"ה חכמות בחוץ תרונה תרצ"ד (ספה"מ -- קונטרסים -- עַ' רצו). ובכ"מ.

5 ראה אוה"ת תרומה (ע' אישנא) שתרומה הג' (הנזכר בפרשתנו) שבאה לעשיית המשכן הוא עניץ בכל מאדך, והרי היא הממשכת מאד שלמע', בליג האמיתי.

6 שהש"ר , יג זתח"ב קמח, א. תנחומא תרומה ה. פרש"י ריש פרשתנו.

7) בחיי וכלי יקר שמות כה, ג. וראה זה"ב קלה, א.